396
הצדוקים אחרי המלחמה
אביו, ויבז את מעשי רשע של פטאלעמעאוס .אחריו בא פטאלעמעאוס לירושלים בשער אחר משערי העיר ,אבל העם אשר כבר קבלו שם את יוחנן לא קבלוהו עוד." ומבואר גם מדבריו כי בגפו בא פטאלעמעאוס לירושלים ,ולא היתח שם מלחמה.
אבל על מי סמך פטאלעמעאוס בבואו לירושלים ,ואיזה תקוה היתה יכולה להיות למרצח נפש אהוב העם אשר נטלם ונשאם כארבעים שנה ויביאם למרום פסגת ההצלחה? איזה תקוה היתה יכולה להיות לו כי יריעו לקראתו בירושלים לשים כתר הממשלה על ראש איש משחת איש מרצח.
והלא הי' לו לדעת כי ישרפו אותו שם העם חיים.
הן האחים החשמונאים, ושמעון בתוכם, לא פרקו מיהודה רק עול אחיהם מנדיהם לבד, כי אם שביחוד בידי שמעון עלה להעלותם על גרם המעלות היותר גבוה אשר לא הי׳ כן עוד בכל ימי הבית השני, כי תחלה היו עבדים לפרס ואחר זה ליונים ,ועתה היו אדונים בארצם ועול היונים פרקו עתה לגמרי ,ויאכלו מטוב הארץ.
ואת האיש הנושא על ראשו את הדר תפארת הלאום באופן נעלה כזה הרג בן נעות המרדות הזה. והנה הוא בא לירושלים בגפו מבלי לירא רע ,ומתנשא כי העם ישלמו לו בעד פעלו הטוב הזה לתת את הממשלה בידו.
הלא אין ספק כלל כי סמך על העדה הרעה כל מרשיעי ברית מלפנים, התקיפים הגדולים והאדירים ,אשד ידע אותם היטב, כי אף אשר היו עתה למנוצחים ונשאו בשרם בשניהם ,אבל כדובים אורבים יביטו אל טרף, ויקוו ליום אשר תשחק להם השעה להשיב ממשלת הארץ לידם ,ומהם קוה כי במות שמעון יקומו עתה כאיש אחד, וכי כבר הי׳ דברו אתם לפני זה. אבל יוחנן סיכל עצתם ,כי הוא בא ראשונה לירושלים וישמיע לכל העם את החדשה הנוראה, ואת הרעה הנשקפה ועל ידי זה בבר לא יכלו כל הזדים ועושי רשעה לעשות כל מאומה ,בהיות העם כבר נכונים לעמוד כנגדם.
ומבואר נגלה לפנינו כל הדבר כמו שהוא וכי גם אחרי המלחמה לא נתבטל דבר המפלגה הזאת רגע ,ובסתר אהלם רקמו תחבולות איך להשיב את הממשלה אליהם ולהכריע את כל העם תחתם. והוא גם דבר המבואר מעצמו כי דבר המפלגה בכללה לא נתבטלה אף רגע. ונראה ונבין בזה עוד יותר את מעמד הדברים מזה עצמו ,כי יוחנן והעם אתו לא תפשו חיים את פטאלעמעאוס ,והסתפקו רק בזה לבד לבלי לקבלו בירושלים.
כי יראו לבלי לתת חרב בידי בעלי חבורתו בירושלים בשעת ההתרגשות הגדולה ,ולבלי יהי׳ חרב איש ברעהו בירושלים ,ועל כן הניחו אותו לנפשו ,וזה באמת היותר טוב מה שהי׳ אפשר להם לעשות ברגע ההיא.
