הצדוקים אחרי המלחמה
קצה
נודע ליוחנן בן שמעון (יוחנן כהן גדול) וימהר ממקומו בגזר ויבוא הוא ראשונה לירושלים ויסכל עצתו (מכביים ט"ז א׳ ויאזעפוס .(XIII, 7, 4 וכל המעשה הנוראה הזאת אי אפשר להבין כלל והדברים כשהם לעצמם מפליאים. הנה שלח שלוחים לירושלים לקחת בידם את העיר והמבצר ,ובמכביים ט"ז י"ט נאמר:
"ופטאלעמעאוס שלח שלוחים לגזר להמית את יוחנן וכו׳ ושלוחים אחרים שלח לירושלים לקחת בידם את העיר והמבצר“.
אבל מה ענין להדבדים האלה ,ואיך זה יקחו השלוחים בידם את העיר והמבצר אם כל אנשי ירושלים היו כולם אחרי שמעון. והדבר ידוע כי שמעון הי׳ אהוב העם אשר על כפים נשאוהו ,בהיותו אחרון האחים החשמונאים בני מתתיהו ,ומתתיהו לפני מותו כבר צוה את האחים כולם לשמוע בקולו בהיותו חכם ויהי׳ להם לאב (מכביים א׳ ב׳ ס״ה) וקרוב לשלשים שנה להם מלחמת העם ,וכל אהבתם להאחים כולם ירש עתה הוא לבדו. וגם כי בימיו נושע ישראל תשועה קיימת ויראו מנוחה מכל אויביהם מסביב, ובספר המכביים ספר א׳ ט"ז ט׳ נאמר: "בימיו שבה הצלחת העם למקומה ויראו אור ,זרעו וקצרו וישאו אלומותיהם ברנה ,חארין נתנה יבולה העמקים עטפו בר ,ופרי הארין הי׳ לגאון ולתפארת הזקנים ישבו ברחובות ,ויספרו הצלהת הארין ,והנערים לבשו מכלל ויצאו בגבורי מלחמה ,בבל הערים נתן שמעיון אוכל וכלי נשק לרוב ,עד כי יצא שמו גם בין הגוים ,ותהלתו מלאה ארין. הוא חיזק והעמיד את שלום הארין ,וישכון ישראל לבטח ,כל העים היו ששים ושמחים וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד, כל כושל מצא עזרתו וכו׳.״
ופתאום והנה האיש הדגול מרבבה הזה נפל שדוד ביד בן עמו ,והאיש הגדול אשר נשא על ראשו עתה את כל אהבת העם לכל האהים החשמונאים יחד ,נפל ביד בן עולה. והמרצח הזה שולה שלוחיו לירושלים לקהת בידם את העיר והמבצר. והלא הי׳ לו לדעת כי העם ירגמו אותם באבנים ולא נזכר כלל כי באו בראש חיל גדול וכבד. והלשון בספר המבביים הוא כי שלח שלוחים להמית את יוחנן חרש ,אבל ליוחנן נודע זה ויקדם פניהם וימיתם ,וכן שלח פטיאלעמעאוס שלוחים לירושלים לקחת בידם את העיר והמבצר.
וכל זה הוא דבר פלא ואשר אי אפשר להבינו כלל אם לא הי׳ שם בירושלים כח גדול עמו ,ולא הי׳ עולה על דעתו לעשות כן לולא בטח לבו בעזרתם ,וכי ידם תכון עמו.
רק כי הקדימו יוחנן ,והוא בא קודם בשערי ירושלים ,ולא נתן לו להפיק חפצו.
ויאזעפוס במלחמות היהודים I, 2, 3יאמר:
"פטיאלעמעאוס שלח מרצחים להמית גם את יוחנן ,אבל לו נודע הדבר וימהר לבוא לירושלים בהיותו בטוה כי העם יזכור לו כל המעשים הגדולים של