עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/349

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫704

‫סוף ימי הלל נשיא ישראל‬

‫כי באמת אין התקנה מפני דיני שביעית כי אם בנוגע לאזהרת התורה‬ "השמר לך פן יהי׳ דבר עם לבבך בליעל וכו'" וימנעו מלהלוות‪.‬‬

כי שמיטת כספים בזמן הזה (וגם בימי הלל) דרבנן, וכל התקנה הזאת‬ ‫באה רק בנוגע לאזהרת התורה השמר לך‪.‬‬ ‫ ועל כן הי׳ זה ככל התקנות סייג וגדר לתורה לפי שדין השמטת כספים‬ ‫הי׳ אז רק מדרבנן, ולהיפך יראתם מלהלוות עברו על דין גמור של תורה‪.‬‬ ‫ וזה לשונו של הרמב"ם ז"ל בהלכות שמיטה ויובל פ"ט הלכה ל׳:‬

"מי שנמנע מלהלוות את חבירו קודם השמיטה שמא יתאחר החוב שלו‬ ‫וישמט עבר בלא תעשה שנאמר השמר לך וגו׳ וחטא גדול הוא שהרי הזהירה‬ ‫עליו תורה בשני לאוין שנאמר השמר לך פן וגו׳ וכל מקום שנאמר השמר או‬ ‫פן או אל הרי זה מצות לא תעשה והתורה הקפידה על מחשבה רעה זו וקראתו‬ ‫בליעל והרי הוסיף הכתוב להזהיר ולצוות שלא ימנע אלא יתן שנאמר נתן‬ ‫תתן וכו׳‪.‬״‬ ‫ ועל כן כדי שלא יעברו על דין גמור של תורה על ידי תקנה מדרבנן‬ ‫של השמטת כספים תיקן הלל פרוזבול, והוא באמת סייג גדול ומשמרת לדין‬ ‫התורה ככל התקנות כולם‪.‬‬

‫וז"ל של הרמב"ם בפ"ט מהלכות שמיטה ויובל הלכה ט"ז "כשראה הלל הזקן‬ ‫שנמנעו מלהלוות זה את זה ועוברין על וכו׳ ואין הפרוזבול מועיל אלא בשמטת‬ ‫כספים בזמן הזה שהיא מדברי סופרים אבל שמטה של תורה אין הפרוזבול‬ ‫מועיל בה״‪.‬‬

‫ורק על ידי זה נבין את דברי הגמרא במסכת גיטין ד׳ ל״ו: הנפלאים מאד‬ ‫דאמרינן שם:‬

"איבעיא להו כי התקין הלל פרוזבול לדריה הוא דתקין או דלמא לדרי‬ ‫עלמא נמי תקין למאי נפקא מינה לבטוליה אי אמרת לדריה הוא דתקין מבטלינן‬ ‫ליה אלא אי אמרת לדרי עלמא נמי תקין הא אין בית דין יכול לבטל דברי‬ ‫בית דין חבירו, אלא אם כן גדול הימנו בחכמה ובמנין."

‫והדברים כשהם לעצמם מפליאים ותמוהים מאד ובלתי מובנים כלל‪.‬‬

‫וכי מה ענין אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא וכו׳‬ ‫לכאן שהרי זה נאמר רק בתקנות שנעשו לסייג וגדר לדברי התורה וחומרא נוספת‬ ‫עליה ומשמרת למשמרתה‪.‬‬ ‫ אבל איזה ענין יש לזה עם פרוזבול, אשר אם נבטל את הפרוזבול נחמיר‬ ‫יותר ונקיים לגמרי את דין התורה להשמיט כספים, וגם פרוזבול לא יועיל‪.‬‬

‫ואיזה מקום יוכל להיות לאמר על זה אין בית דין יכול לבטל דברי בית‬ ‫דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו וכו׳‪.‬‬

‫וביותר שכבר גם השרישו לנו התוס׳ במס׳ יבמות ד׳ ע״ט: דבדיני ממונות‬ ‫שיש שם דיני הפקר בית דין אין שם אין בית דין וכו׳ כל עיקר‪.‬‬

‫ועל דברי הגמ׳ שם "בימי רבי בקשו להתיר נתינים" כתבו שם "אין זה מבטל‬ ‫דברי בית דין חבירו דהפקר בית דין הפקר״‪.‬‬

‫והן באמת גם דברי רבא בשמעתין שתירץ על הקושיא השניה בגמ׳ ומי‬