סוף ימי הלל נשיא ישראל
שנג
איכא מידי דמדאורייתא לא משמט ותקינו רבנן דמשמט וכו' ,הפקר בית דין הפקר (וכפי׳ הרמב"ם על זה וכמו שהוא גם פשטן של דברי הגמ' עי"ש בכסף משנה).
אבל הדברים ברורים שכן הדבר כמו שכבר נתבאר שגם תקנת הלל בפרוזבול אינה כי אם סייג וגדר לתורה ומשמרת למשמרתה.
לפי שלא נתקנה על דיני שביעית כי אם להיפך שעיקר תקנת הלל נתקנה על דין התורה על הלאו שלא להמנע מלהלוות הכתוב בתורה.
ושביעית בזמן הזה דרבנן, והלל בשעתו ראה שזה פוגע באיסור תורה של "השמר לך פן יהי׳ דבר עם לבבך בליעל", כי על כן לעשות משמרת לדין התורה תיקן פרוזבול.
וזה הוא הנאמר בגמרא לפנינו: "הא אם אמרת לדרי עלמא נמי תקין הא אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן וכו'".
לפי שגם זה נעשה רק סייג לתורה בדיני איסור ולא מה שנוגע לדיני ממון, כי עיקר הדבר בא רק לעשות משמרת למשמרתה של תורה באזהרת השמר לך פן יהי׳ דבר עם לבבך בליעל".
ועל כן הוא בכלל כל דיני סייגי תורה, ובכלל כל התקנות שנתקנו למשמרתה של תורה שעליהן נאמר "אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין". וכמה מאירים לפנינו על ידי כל זה דברי המשנה במס׳ שביעית פרק י׳ שם ,אשר באמת באה שם תקנת הלל רק מתוך צד זה של תיקון למשמרת אזהרת התורה, והדברים באו שם מפורש כן:
"זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה השמר לך פן יהי׳ דבר עם לבבך בליעל וכו׳ התקין הלל פרוזבול.״ והדברים מבוארים ומפורשים שזה היתה תקנת הלל משמרת לאזהרת התורה השמר לך, ולא היתה יסוד תקנתו בנוגע לדין שמיטה, כי אם בנוגע לסייג לתורה באזהרת איסור.
פרק לב.
אחרי ימי זקנה גדולה ומופלגת נפטר הלל הבבלי נשיא ישראל אחרי
אשר עמד לנס עמו ויהי נשיא בישראל משך זמן כארבעים שנה כמו שהוא
בספרי סוף פרשת ברכה "ומשה בן מאה וכו׳ הלל הזקן עלה מבבל וכו׳ ופרנס
את ישראל ארבעים שנה".
ומזה ידענו כי עמד בראש הדור בכל ימי הורדוס וימי ארכעלאוס בנו.
כי הורדוס ארכו ימי ממשלתו בירושלים כארבעה ושלשים שנה, וארכע־ לאוס בנו מלך אחריו תשע שנים ,והנה היו ימיהם יחד כשלשה וארבעים שנה.
וכידוע ,הנה חשבו מלכות בית הורדוס בפני הבית מאה ושלש שנה (ע"ז ט') ולחשבון זה גם חשבו תחלת ימי הלל מאה שנה לפני החרבן כמו שהוא
