סוף ימי הורדוס
680
על אשר נפדו כל זקני משפחות ישראל ממות, ועל זה הלא לא הי' יכול ארכעלאוס להקפיד, אף כי שמחו גם על מות הורדוס.
ואמנם כי כל ערמתם ותחבולתם של סאלאמע אחות הורדוס ובעלה הי' רק בנוגע לזקני כל משפחות ישראל אשר הושבו עתה לפני מות הורדוס על מסגר והוכנו למטבח, אבל כל העם הרב אשר הושיב הורדוס בבתי כלאים עוד לפני זה רק למוץ את לשדם, נשארו גם עתה מתמוגגים ברעה. והדבר מבואר בדברי יאזעפוס XVII, 8, 4היינו בראשית ימי ארכעלאוס, אשר יאמר שם בתוך בקשות העם ממנו: ״אחדים בקשו להקל מהעם עול המס השנתי ואחרים דרשו להוציא לחפשי את השבוים הרבים מאד אשר הושיב הורדוס בבתי כלאים מזה ימים רבים.״
פרק כ"ח.
ארכעלאוס בן הורדוס. הורדוס מת אחרי אשר מלך ארבעה ושלשים שנה בירושלים, וממשלתו הנחיל לשלשה בניו, ולאחותו סאלאמע.
לארכעלאוס בנו הנחיל את כסא ממשלתו בירושלים, ויתן לאנטיפס בנו את ארץ הגליל ועבר הירדן, תחת שם טטררכיה (ולא בשם מלכות), ולבנו פהיליפפוס נתן את גולן בבשן טראכאניטיס באטאנעא ופאנעאס, גם כן תחת שם טטררכיה, ולאחותו סאלאמע נתן את הערים יבנה אשדוד ופהאזאליס.
ככה הכה את ממלכת יהודה לרסיסים, ויפרור את ארצם ויקרע את עם היהודים לגזרים ככל אשר היתה מבטו בכל ימי ממשלתו לבטל לגמרי את כל ממלכת ישראל ויהודה, וכי יחת יהודה מגוי לבדד ישכן ועם איתן השם משטרו בארץ.
ובדברי יאזעפוס בראשית ימי ארכעלאוס באו שם דברים רבים גם בנוגע להמעשים לפני אשר נסע ארכעלאוס לרומא לעמוד לפני הקיסר לבקשו לקיים ממשלתו בידו, וגם בנוגע להמעשים אשר היו בארץ יהודה בתוך הימים אשר ישבו ארכעלאוס וכל בני משפחת הורדוס ברומא.
וניקאלוס דאמאסקוס, יד ימינו של הורדוס ואחר זה פרקליטו של ארכעלאוס לפני הקיסר, אשר הוא כתב כל זה וממנו שאב יאזעפוס את כל דבריו אלה וכתבם לפנינו, הנה השתדלו יחד בכל סגנון דבריהם, להצדיק את ארכעלאוס ולהאשים את העם, ויתנו לכל הדברים תואר כזה כאלו היו העם רוננים והוללים אשר יצעקו ויתמרמרו על לא דבר ויעשו מעשיהם באין חשבון ודעת כבני האספסוף, אבל בכל זה לא ערבו את לבבם לשנות את המעשים עצמם.
אבל את אשר לא עשה היוני ניקאלוס ויאזעפוס אחריו עשה החכם גרעץ עד אשר מצא לו את לבבו לדבר תועה על כל העם ולדון לזכות את ארכעלאוס על כל מעשיו הנוראים.
ועלינו לבאר הדברים ולהשיב לדברי ימינו את כל מראה פניהם, ולהעמיד את סדרי המעשים על מקומם.
