סוף ימי הורדוס
וינאי המלך ושלמינון המלכה יושבת אצלו" ואיך ידברו עליה פתאום כעל בלתי נודעת, וכי דבר חדש הוא שהיתה אשת ינאי.
אבל מפני שלא ידעו כי אחות הורדוס היתה סאלאמע טעו וחשבו שהכוונה לשלמינון המלכה, ועל ידי זה גם טעו והחליפו את ינאי על הורדוס ואת הורדוס על ינאי, וכתבו "אלא שבראשון מת הורדוס ובזה מת ינאי המלך" תחת מה שהי׳ כתוב "אלא שבראשון מת ינאי ובזה מת הורדוס״.
וכל זה בא מתוך הגהות של טעות כמו שנתברר מתוך דברי יאזעפוס.
והוא מתבאר גם מתוך דברי המגלת תענית עצמה ומלבד הלשון "אמרו אשה טובה וכו'״ שזה יורה על אשה בלתי נודעת אשר ידובר בה במקום הזה ראשונה, דהיינו סאלאמע אחות הורדוס ולא שלמינון המלכה הידועה.
הנה נאמר שם "וכשמת סלקה טבעתו מעל ידו ושלחה לשר בית האסורין אמרה לו רבך התיר אותם הזקנים״.
אבל הלא שלמינון המלכה היא היתה המולכת על הארץ אחרי מות ינאי ולא היתה צריכה לתחבולות כאלה ,כי אם היתה יכולה בעצמה לצוות בשמה להתיר אותם זקנים בהיות כל הממשלה רק בידה והיא יכלה לעשות כן בהודע דבר מותו עוד יותר בפומבי מלפני זה. ומבואר מעצמו שידובר מסאלאמע אחות הורדוס, והיא באמת הוכרחה לתחבולות כאלה, וכמו שהוא גם בדברי יאזעפוס כי עשו כן היא ובעלה עוד בטרם נודע דבר מות הורדוס, ועשו זה בשמו של הורדוס לאמר שהוא פקד לעשות כן (מ״ט).
ומכל זה הדבר מבואר שאך בטעות הגיהו והפכו הדברים שם בפרק ט׳ בחדש כסלו על הורדוס וכאן בחדש שבט על ינאי. כי באמת הדבר להיפך ששם צריך להיות ינאי וכאן הורדוס, וכמו שנתבאר. ועל ידי זה יסכימו הדברים עם דברי יאזעפוס גם בזה כי לפי דבריו מת הורדוס לא רחוק הרבה מימי חג הפסח וכמו שיתבאר עוד בפרק הבא, ועל כן יתברר גם מזה כי בחדש שבט ידובר מהורדוס ולא בחדש כסלו (נ).
ואין אנו צריכים להדקדוק הזה שכבר נתבארו לנו כל הדברים מדברי המגלת תענית עצמה כי בפרק י"א היינו בחדש שבט ידובר בודאי רק בהורדוס. והנה קבעו יום טוב זה במות הורדוס אף כי ארכעלאוס בנו מלך אחריו והלך בכל דרכי אביו, לפי שלא קבעו זה לשמוח על מיתתו של הורדוס כי אם
הערה (מ״ט) וגם בזה הגיהו במגלת תענית "אמרה לו רבן בחלום התיר אותם הזקנים״ והגיהו כן מפני שהי' קשה להם שהרי הי' זה אחרי מותו, אבל הדבר מבואר בדברי יאזעפוס שהסתירו דבר מותו. ובמגלת תענית עצמה בא כן מפורש ״ואחר כך אמרה מת ינאי המלך" וצ"ל ״מת הורדוס המלך״ ומבואר גם שם שהי' זה טרם הודיעה דבר מותו כמו שהוא גם אצל יאזעפוס.
הערה (נ) והחכם גרעץ בנאטע 1אות Dיאמר כי מדברי יאזעפוס יוצא שאין הדבר כדברי המגלת תענית שהורדוס מת בחדש שבט, כי אם בחדש ניסן או לכל המוקדם בסוף חדש אדר שהרי הדבר מבואר בדברי יאועפוס כי שבעת ימי האבילות על הורדוס כלו סמוך לערב הפסח. ואין כל זה כי אם דברי טעות, וגם לפי דברי יאזעפוס לא כלו שבעת ימי אבילות של הורדוס סמוך לימי הפסח כי אם קודם זה, ועל ידי הטעות הזה גם ערבב גרעץ יחד את כל הדברים בראשית ימי ארכעלאוס, ויבואר לנו זה בפרק הבא.
וכן הדבר כדברי המגלת תענית כי הורדוס מת בחדש שבט, ולא בחדש ניסן.
