הנשיאות, והבית דין הגדול
שבט
פרים וכו׳ ויתנו את דתי המלך לאחשדרפני המלך ופחוות עבר הנהר ונשאו את העם ואת בית האלקים. וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר וכו'."
והיינו השרים ההם עצמם אשר הזכירו לפני זה במשקל הכסף "עד תשקלו לפני שרי הכהנים והלוים ושרי האבות לישראל".
והחכם גרעץ בח״ב בהערה עמוד 120בדברו על זה יאמר:
"עזרא ט׳ א׳ יסופר כי תיכף אחרי ביאת עזרא קבלו לפניו "השרים" על נשואי תערובות. מי היו "השרים" האלה ,ועוד בלשון ידוע, והדברים נוטין שתחת ״השרים״ יש לקרות "המשוררים" והמשוררים הם באו לקבול על נשואי התערובות" אלה דבריו.
והוא רק תמהון לראות כי תחת לחקור לדעת, הסתפקו בכל מקום בדברי חלומות, ויבואו גם לשבש המקראות. והדברים פשוטים, והשרים האלה הנם שרי קדש הכנסיה של עזרא והנם באמת השרים הידועים, דהיינו אלה שכבר הוזכרו לפני זה ואשר היו לשרי קדש.
ובאמת כי הי׳ זה כבר אחרי ערך שלשה חדשים לביאתם, כמו שכבר נתבאר ,וכבר הםפיקו לדעת כל הנעשה, וזה הי׳ תחלת מעשיהם להעמדת הדת, אחרי אשר סדרו כל עניני ביאתם, ואחרי אשר גם מסרו לאחשדרפני המלך את דתי המלך, ונתקיימו בכל כחם במדינה.
וככלות אלה הי׳ זה ראשית מעשיהם "וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא נבדלו העם וכו'״ והדברים פשוטים ומבארים את עצמם.
ובכחם הגדול אשר הי׳ עתה לכל שרי קדש אלה יחד עם עזרא פעלו ועשו בנוגע לנשואי התערובות, ונאמר שם י׳ ז׳: "ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה להקבץ ירושלם, וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה. ויקבצו כל אנשי יהודה ובנימן ירושלם וכו׳ ויקם עזרא הכהן ויאמר אליהם וכו׳.״ וזה הוא כבר דבר פעולתם הגדולה בכחם הגדול אשר הי׳ חדש עמהם, ואף שהי׳ כל זה נגד שרי המדינה בעלי המשרה אשר עליהם נאמר מפורש "ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה״.
הנה יכלו לעשות כן על ידי כחם המיוחד אשר ניתן להם לעצמם מהמלך ושרי המלוכה בכל הנוגע אל העם בכל דבר חק ומשפט ודיני התורה.
והחכם גרעץ אשר המקורים הנם אצלו רק כדור למשחק, וגם כתבי הקדש לא נבראו לפניו כי אם לשחת פניהם ולהעבירם מן העולם בבואו בח״ב עמוד 128לפרשגן כתב המלך לעזרא וסייעתו יאמר בהערה :3
"פרשגן ארתחשסתא לעזרא הבא שם בסי׳ ז׳ מן 12עד 26הוא בלא ספק רק דברים אפאקריפהים (כלומר בשקר יסודם) כי המלך ידבר שם מאלקי ישראל ומהיהדות כאיש עברי, אלו הי׳ לו לעזרא מהמלך הכח הזה ככל האמור שם 25הי׳ מתנהג בירושלים בדרך אחרת מאשר התנהג הוא.״ ומה נוכל לאמר לטענות הבל כאלה אשר גם לא הי׳ יכול גרעץ לפרש ענינם ולהציע אותם לפני הקורא ולאמר מה מצא שם בדברי ארתחשסתא כדברי
