הנשיאות, והבית דין הגדול
שכב
חכמי התורה על העם כדברי אלכסנדר ינאי בצוואתו לפני מותו לאשתו שלמינון למסור הנהנת הממשלה לחכמי התורה (הפרושים).
ואף כי אלכסנדר ינאי שנא את חכמי התורה תכלית שנאה וירדוף אותם על פי הצדוקים בחרב נוקמת, ויעבירם בדם ואש, וגם יאזעפוס עצמו גם הוא חמת עכשב תחת לשונו לשלוח בם גם שן אוכלת, בכל זה הוכרחו גם להודות בעיקר הדבר ובעל כרחם הוכרחו לאמר את יסוד הדבר מזה והנה באו שם דברי אלכסנדר ינאי באלטטי׳ XIII, 15, 5לאשתו על חכמי התורה לאמר:
"אלה מתורתם (על אשר יומסר עתה ההנהגה לידם הם) יטו את לבב העם אליה, כי הם יש להם כח גדול על כל עם היהודים והנם יכולים לעשות רעה גדולה לאויביהם וטובה גדולה לאוהביהם, מפני כי העם ישמעו לכל הגה היוצא מפיהם אם יאמרו דבר נגד מי מתוך שנאתם אליו, ואך על זה ישנאו אותו (את אלכסנדר ינאי) כל העם מפני כי הוא רצה לעמוד נגדם."
והאם יש לנו בכל המשנה והגמ' כדברים האלה על הזמן האחרון, או האם אפשר הדבר להיות כח יותר גדול על העם מהדברים המפורשים האלה אשר באו בדברי יאזעפוס על הימים הראשונים על זמנם של יוחנן כהן גדול ואלכסנדר ינאי.
והלא כל עיקר דברי החוקרים האלה בהחקירה הזאת מתוך דברי יאזעפוס אינם כי אם ממה שנאמר שם בזמנים מאוחרים אחרי ימי יוחנן ואלכסנדר ינאי, אשר אז לפי כל דבריהם גם הם כבר גדול כח חכמי התורה הרבה יותר מאשר הי׳ בימי אלכסנדר ינאי ועוד קודם זה בימי יוחנן כהן גדול.
והנה לפנינו דברים מפורשים גם על הימים הראשונים ההם הרבה יותר ממה שנמצא בגמרא על הזמנים היותר מאוחרים.
ואך תמהון הוא לראות את כל המושג אשר עשו להם כל החוקרים האלה מדבר חכמי התורה אצל כל בני ישראל ויבנו כל דבריהם אך על היסוד כי היו לכתה חדשה, כתה של פרושים, והתחזקו לאט לאט עד אשר זמן רב אחרי החרבן התחזקו לגמרי וימצאו אזנים קשובות בין כל העם.
עד אשר שירער בעמוד 97יאמר:
"כן הדבר כי כאשר גדלו כחות הפרושים פעל זה גם על הכנסיה של סנהדרין, ויותר אשר נתגדלו הפרושים יותר ראו האריסטאקראטים להכרח לתת גם להם איזה מקומות מושב ביניהם וזה הותחל כפי הנראה רק בימי אלכסנדרא אשת אלכסנדר ינאי.״
וכל זה נבנה על יסוד של תהו אשר יסד להם גייגער בכל דבר הפרושים והצדוקים. ועל כן יאמרו לנו גם גייגער גם קונען בנוגע לכל דבר הסנהדרין במשנה ובגמרא:
"כי המשנה והגמ׳ נסדרו כבר ימים רבים אחרי אשר האריסטאקראטיע אבדה את כחה, בעת אשר חכמי התורה השיגו כח גדול על העם, ועל מושגם מהעבר שלט אצלם מעמד ההוה בימיהם הם." אבל הלא לא נמצא עת בימי ממשלת יהודה (לבד ימי השמד) אשר האריס־ טאקראטים עמדו בכל תוקף כחם כבימי אלכסנדר ינאי, בכל זה יאמר ינאי עצמו על העת ההיא:
"כי חכמי התורה יש להם כח גדול על כל עם היהודים וכו' וכי העם
