שיח
הנשיאות, והבית דין הגדול
שהוזכרו בחיבורים הנזכרים שמעיה ואבטליון רבן גמליאל הזקן רבן שמעון בנו הנהרג בשעת החרבן, ואולי גם הלל ושמאי והוזכרו באמת לראשי המורים ומכובדים גדולים בעם אולם בשם נשיא או כינוי מיוחד זולתו לא נזכרו״ אלה דבריו. והנה אף כי הוא בא בדבריו אלה להכחיש לא לבד את המשנה והגמרא, כי אם גם הדברים היותר ידועים ומפורסמים באומה, בכל זה הרשה לו גם לבלי לציין לפני הקורא היכן מצא כן בדברי יאזעפוס. וטוב ממנו עשה שירער כי הראה לכל את המציאה אשר מצאו כולם בדברי יאזעפוס, והן הדברים אצל הורקנוס במשפט הורדוס, והדברים על חנן הצדוקי.
אבל כמה מיעוט חקירה צריך להדברים האלה וכמה מיעוט התבוננות בהדברים עצמם דרוש לזה עד כדי להביא שתי ראיות שדופות קדים כאלה להכריע בהן דבר מראה פני הבית דין הגדול בכל ימי הבית השני.
והנה גם העידו עדות שקר שבמשפט הורדוס מפורש אצל יאזעפוס כי הורקנוס ישב בראש הסנהדרין.
אבל אין שם גם רמז מזה בכל דברי יאזעפוס כי הורקנוס ישב שם בתור אחד מהכנסיה הזאת, ובתור יושב ראש מהכנסיה הזאת עצמה. כל מה שבא שם בתוך הסיפור הזה הוא רק זאת שהורקנוס נמצא שם בבית המשפט וכאשר ראה כי הסנהדרין מוכנים לגמור דינו של הורדוס למיתה, דחה הוא בתור מושל הארץ את סוף חקירת המשפט על יום מחר, ולהורדוס נתן ידים להמלט.
ורק תמהון הוא לראות כי לא הבינו דברים פשוטים, כי דבר אין להמשפט הזה עם כל משפטי הסנהדרין לאנשים פרטים.
ואיך לא הבינו כי במשפט הנפלא הזה אשר לא הי׳ על עפר משלו, ולא נמצא דוגמתו בכל דברי ימי עולם (ככל אשר נתבאר בפרק ח"י) הי׳ הכרח גמור שיהי׳ שם בבית המשפט גם הורקנוס עצמו. ואיך הי׳ אפשר שלא יהי׳ הוא עצמו בבית המשפט אחרי אשר הוכרח להעמידו בדין להרגיע ולמלאות חפץ כל העם, וידע היטב כי הסנהדרין יחייבו אותו בדין ויומת עוד ביום ההוא, והוא ירצה להצילו מידם, ככל חפץ אנטיפטר אבי הורדוס אשר הי' כמלך הארץ, ועל פי חפץ הנציב הרומי אשר הזהירו, ועל פי חפצו הוא עצמו.
ואיך הי׳ אפשר שלא יהי׳ הוא עצמו בבית המשפט, אחרי אשר אנטיפטר והורדוס לא האמינו כי יהי׳ לאל ידו להצילו מיד הסנהדרין בעמדו לפניהם למשפט, והורדוס בא לשם בראש חילו אשר היו מוכנים לכל רמז אשר יתן להם לקום ולהרוג את הסנהדרין, והורקנוס הי׳ אין אונים למנעם מזה, והלא ידע כי תרעש ותרגז הארץ ממעשים נוראים כאלה. אבל הוא בא לשם בתור מושל המדינה, ולא בתור ראש הסנהדרין, אשר גם דבר לא הי׳ לו בזה.
והנה הביאו להם עוד ראיה שניה מדברי יאזעפוס על חנן בן חנן אשר בסוף ימי הבית כאשר היתה עוד הפעם יד הצדוקים רוממה וידם בכל אסף לו סנהדרין של צדוקים (כמו שהוא גם במשנה סנהדרין ד׳ נ״ב על הזמן ההוא) ויעשו להם
