הנשיאות, והבית דין הגדול
ממשפט הזה ירצו החוקרים האלה להביא ראיה על הסנהדרין בכל דיני התורה, ומעשי יום ויום על פי משפט התורה, לאמר כי לא המופלא שבסנהדרין החכם הראשי בתורה ישב שם בראש כי אם המושל במדינה. ולא הבינו דברים פשוטים כי גם דבר אין להמשפט הזה עם דבר הסנהדרין לבדם בהיות זה משפט אשר אין הסנהדרין עצמם יכולים לדון עליו בלא רשיון מיוחד מהמושל.
ויותר מזה כי גם אלו הי׳ זה לגמרי רק משפט הסנהדרין ,ואלו הי׳ זה רק משפט איש אשר קם על רעהו והרגו, לא הי׳ אפשר לא לדונו ולא גם לשבת למשפט כי אם שיהי׳ שם גם המושל עמהם.
אחרי שהורדוס בא לירושלים לא כאיש פרטי כי אם בראש חיל צבא להפיל אימתה ופחד בירושלים, ויבוא בראש חילו המוכנים לקרב ולהרוג גם את הסנהדרין עצמם. ולא שמו החוקרים האלה לב לעיקר דבר המשפט המשונה הזה כי גם כל אשר העמידו הורקנוס למשפט הסנהדרין הי׳ רק למראית עין, ובעצמו של דבר הי׳ דעתו מראש כי אם לא יועילו המוראים הגדולים אשר יפילו על השופטים על ידי צבא חיל מזוינים, אז ידחה את כל דבר המשפט לפני גמר דין, ויתן להורדוס לברוח לנפשו, ואיך הי׳ יכול לעשות כן אם לא יהי׳ שם בבית המשפט עצמו.
והרי גם אלו לא הי׳ הדבר מפורש בדברי יאזעפוס כי הורקנוס בא בעצמו לבית המשפט היינו יכולים להבין זה גם מעצמינו אחרי אשר לא הי׳ לפניו דרך אחרת בהמשפט הזה. והטענה השניה אשר יטעון לו קוהנען, כי סאמעאס, אשר לפי דברי התלמוד הי׳ הוא הנשיא, איננו בזה כי אם חבר הסנהדרין.
כבר נתבאר בעמוד 40ולהלן כי טעו כולם ולא הי׳ זה שמעיה כי אם שמאי הזקן.
וכבר גם נתבאר לנו בעמוד 47כי טעה בזה קוהנען, ושמאי באמת לא הי׳ נשיא מעולם, וגם משרת אב בית דין באה לו רק זמן רב אחר זה, היינו אחרי אשר כבר מלך הורדוס, ואחרי אשר נעשה הלל לנשיא ומנחם לאב בית דין, ואך אחר זה כשיצא מנחם נכנס שמאי ויהי לאב בית דין.
וכחמש עשרה שנה לפני זה בימי המעשה הזאת עם הורדוס אז לא לבד שלא הי׳ שמאי אב בית דין עוד, כי אם שגם לא הי׳ עוד מזקני הסנהדרין.
ומדברי יאזעפוס אלה הננו רואים ההיפוך ממה שחשבו החוקרים האלה שהרי אף שלא נתפרסמו שמותיהם של הסנהדרין אשר ישבו אז, אבל הנה נתפרסם שם אחד מהם, ונכירו מיד כי הנהו אחד מראשי חכמי התורה, והחוקרים האלה עצמם יודו בזה. ומדוע זה לא נסו להראות לנו מקום אחר אצל יאזעפוס בכל הימים לפני ימי החשמונאים, או בהימים שאחרי המלחמה עד ימי המאורע עם יוחנן, כי יתפרסם לנו משם איש מתוך הסנהדרין אשר הנהו בודאי ממתנגדי הפרושים ,צדוקי ואריס־ טאקראטי ואחד האבירים.
וכבר נתבאר לנו כי גם דבר שאי אפשר הוא שישבו שם יחד ראשי חכמי התורה עם הצדוקים למשפט, ואם הננו רואים שם את שמאי הזקן, עדות ברורה
