622
הנשיאות, והבית דין הגדול
הגדולה הכוללת, ויעמידו גם שומרים לבלי יכנוס זר בתוכם, למען אשר תהי' כל הבית דין הגדול של כל ישראל רק מהם לבדם אפס זולתם.
והאם אפשר הדבר להאמין, כי כתבו זרות ותהפוכות כאלה. אבל לא לבד שכתבו כן, כי אם שזה הוא כל יסוד חקירתם.
ושירער יאמר לנו בח״ב עמוד 97בדברים מוחלטים:
"הטראדיציאן של היהודים תצייר לה את הסנהדרין הגדולה על פי מה שהי׳ הדבר בזמן מאוחר כי היתה כולה רק מחכמי התורה ,אבל אין ספק כי עד זמן החרבן לא הי' כן ,לפי עדות של יאזעפוס והידועים מבואר בהחלט ,כי עד חרבן ירושלים עמדו בראש הסנהדרין הגדולה ראשי האריסטאקראטים מהכהנים, כל חליפות המעמדים לא שנה את עיקר הדבר, ותשאר בכל העת ההיא כנסיה של חורים ואריסטאקראטים ולא של חכמי התורה, כן הדבר כי כאשר גדלו כחות הפרושים פעל זה גם על הכנסיה של הסנהדרין ,ויותר אשר נתגדלו הפרושים יותר ראו האריסטאקראטים להכרח לתת גם להם איזה מקומות מושב בניהם וזה הותחל כפי הנראה רק בימי אלכסנדרא אשת ינאי.״
וקוהנען יעשה עמנו אות לטובה ,ויושיב שם איזה מחכמי התורה כבר לפני זה בימי יוחנן.
ואנחנו לא נדע על מה להתפלא יותר אם על הכחשת כל דברי הימים באופן כזה ,או על אשר נתנו לזה כל תואר של חקירת דברי הימים. ספר החשמונאים יספר לנו את כל המעשים עם האריסטאקראטים האלה, עד אשר עלה בידי בני ישראל בימי שמעון אבי יוחנן לגרשם גם מהמבצר ולבער גם משם את כל גלוליהם, ויבואו בתודה וקול זמרה כי אויב גדול הוסר מישראל.
והחוקרים האלה ידעו לספר לנו גדולות וחדשות כי האויב הזה אשר הוסר מישראל, הי' גם אז סנהדרין בישראל סנהדרי גדולה וסנהדרי קטנה ואיש לא עמד בפניהם, ולא בא זר בתוכם, ולחכמי התורה לא נתנו לבוא שם, ואלה עובדי עבודה זרה אשר טהרו בני ישראל את גילוליהם, הם ישבו כסאות למשפט לדון את כל ישראל.
והאם נדרש לחקור זאת, והאם דרוש לבאר גם מתוך דברי יאזעפוס שאין הדבר כן.
והאם יוכל להיות איזה ספק בזה כי מיד אחרי השמד והמלחמה היינו בשבעת השנים אשר משל שמעון, ובראשית ימי יוחנן בנו אחר זה, הי׳ שם סנהדרין רק משלומי אמוני ישראל חכמי התורה, היודעים אותה ומשמריה בטהרה ובכל קדשתה. והנה הדבר גם מפורש בדברי יאזעפוס בשעת המאורע בימי יוחנן, כי הננו מוצאים שם לפנינו בעת ההיא את ראשי חכמי התורה לסנהדרי ישראל.
ואיזה דבר בדברי הימים יכול להיות יותר ברור ויותר מבואר מזה. ואך אם נרצה להפוך את כל דברי הימים וכל סדרי המעשים לתהו ובהו אך אז אפשר לאמר כדברי החוקרים האלה שאחרי השמד והמלחמה נשארו הסנהדרין סנהדרי גדולה וקטנה מאריסטאקראטים אבירים מתיונים צדוקים.
ואך אחרי המאורע בימי יוחנן ואחר זה בימי אלכסנדר ינאי הי׳ הדבר כן, וזה באמת מפורש כן גם בגמרא גם במגילת תענית כי נרדפו ונהרגו אז חכמי התורה וכי נעשה אז סנהדרין של אבירים צדוקים.
