הנשיאות, והבית דין הגדול
שה
ואם בעוד כל סדרי הבית דין הגדול קיימים הי׳ טוב ויפה כי הבית דין הגדול עצמם בחרו להם כל פעם נשיא חדש מתוכם.
לא הי׳ אפשר להשאיר הדבר כן במעמד כזה אשר כל סדרי הבית דין הגדול אשר היו לפני זה נתבטלו עתה.
כי על כן עשו להם דבר קיים, לאמר כי הנשיאות תתנהל מעתה אצל הלל ובניו לדורותם.
ואחרי אשר הסדרים הישנים של הבית דין הגדול נתבטלו, ודבר כל חכמי ישראל בא עתה (כרוב כל הזמן הזה עד החרבן) רק מתוך כותלי בית מדרשם, כי על כן הי׳ מאז והלאה דבר הנשיאות קשורה ואחוזה יחד עם משרת ראש מתיבתא. והורדוס האדומי ונציבי הרומיים אחריו, ראו בהנשיא רק את ראש חכמי התורה ראש המתיבתא ,ועל כן לא הי׳ להם דבר עמו ,ולא הי׳ להם לא מה להקפיד על זה ,ולא דבר נגד חפצם ,ולא ענין נגד פקודתם בדבר ביטול הבית דין הגדול לכל ישראל.
פרק יד.
וכל דבר הבית דין הגדול לכל ישראל מראשי חכמי התורה, ודבר נשיאי ישראל מחכמי התורה, כל זה פרסומו גדול כל כך מתוך דברי המשנה והגמ׳ הבבלי והירושלמי, עד שאך למותר להביא הדברים ההם לפנינו בהיותם ידועים לכל, ובאים במקומות אין מספר, והנם ככל דברי האומה החיים והקיימים אשר נארגו מעצמם עם המעשים יחד ובאים כן לפנינו.
אבל חקירת דברי ימינו והעמדתן על מקומם תסובב אותנו לברר הדברים גם ממקום אחר.
כי אף אשר כל זה יוצא כן גם מתוך דברי יאזעפוס ככל דברי המשנה והגמ׳, ובתוקף ענינם על העם עוד יותר מענינם במשנה ובגמ׳.
אבל בהיות דרכי חקירות דברי ימינו אבילות ושעריהם שוממים, כי על כן אחרי אשר לא בא הדבר אצל יאזעפוס בדברים מפורשים ,הכחישו כל זה חוקרי העמים לגמרי, ורבים מחוקרי ישראל הלכו אחריהם מבלי משים.
ויבראו להם סנהדרין בישראל מחבר חורים ואריסטאקראטים אבירים ,וכהן גדול גם אם הי׳ הדיוט ועם הארץ עומד בראשם.
והחכם גייגער פתח לחוקרי העמים שערי אורה לאמר כי הסדרים ההם אשר היו בימי רבי, ר׳ יהודה הנשיא ,אותם ראו חכמי ישראל ויבואו וישימו אותם על ימי הבית השני אף כי עדין לא היו בעולם כלל.
ואמנם כן כי כל הבא לחפש אצל יאזעפוס דברים מפורשים מיוחדים ומפורטים רק על דבר התורה בישראל, וכל הליכות דרכי התורה על פי ראשי חכמי התורה, הרי זה כהבא לחפש מרגליות בין הררי חול. החוט המקיף את כל דברי יאזעפוס בכל ימי הבית השני הוא רק דבר 89
