תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל
שג
ואחד יושבים בלשכת הגזית וכו' הוצרך הדבר לשאול שואל מבית דין שבעירו שמעו אמרו להן וכו' ואם לאו אלו ואלו באין ללשכת הגזית ששם יושבים וכו' נשאלה שאלה בפניהם אם שמעו אמרו ואם לאו עומדין למנין רבו המטמאין טמאו רבו המטהרין טהרו משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו (לפני זה) כל צרכן רבו מחלוקת בישראל ונעשית תורה כשתי תורות."
וכבר הערנו כי לשונו זה של ר׳ יוסי אינו כי אם מתוך אהבתם הגדולה והנפלאה לתורת ד׳ וחיבתם לכל דקדוק היותר קל ,בהיות כל זה ענפי תורת ד׳ ומשמרתה. אבל בעצמו של דבר הנה רוב כל המחלקאות של בית שמאי ובית הלל נוגעים רק בהתקנות מדרבנן וגם בהם לא ביסודותיהם כי אם בפרטים רחוקים.
וזה עצמו נראה גם בדברי המשנה בעדיות פ"ד מ״ה ויבמות ד׳ י"ג: אשר בא לשונה בהפלגה כזו:
"אף על פי שאלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי.״
ואלו לא הי׳ לפנינו כי אם דברי המשנה הזאת ואילו לא הי׳ בידינו המשנה ממסכתות קדושין וגיטין ,היינו יכולים לחשוב שבית שמאי ובית הלל נחלקו בדיני אשת איש ובדיני עריות בכלל ,ובדיני ויסודי קדושין וגיטין. עכשיו הננו יודעים שאין שם מכל זה דבר ובברייתא במס׳ יבמות ד׳ י״ד: נפרטו דברי המשנה ,ונאמר שם:
"אף על פי שנחלקו בית שמאי ובית הלל בצרות ובאחיות בגט ישן ובספק אשת איש ובמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדק בכסף ובשוה כסף בפרוטה ובשוה פרוטה לא נמנעיו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי ללמדך שחיבה וריעות נוהגים זה בזה שנאמר האמת וכו׳" והדברים האלה כמה רחוקים הם מיסודי התורה (ל"ב) ,ואיזה מהם גם רחוקים מדרבנן.
הנה דין גט ישן הוא במשנה גיטין ד׳ ע״ט "בית שמאי אומרים פוטר אדם אשתו בגט ישן ובית הלל אוסרין ,ואיזהו גט ישן כל שנתיחד עמה מאחר שכתבו לה.״ ובגמרא נאמר על זה "במאי קמיפלני ב"ש סברי לא אמרינן גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה וב"ה סברי אמרינן גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה אמר ר׳ אבא אמר שמואל אם נישאת לא תצא ואיכא דאמרי אמר ר׳ אבא אמר שמואל אם נתגרשה תינשא לכתחילה."
מבואר הדבר שכל זה אינו כי אם השש של לעז על הבן שיוכלו לטעות ולאמר שנולד מפנויה ,וכידוע גם אם נולד מפנויה ולד כשר הוא. ובאמת אם נישאת אין בכך כלום ,וללשון שני גם לבית הלל אם נתגרשה בגט זה תינשא לכתחילה. והנה לא לבד שאין בזה מחלוקת בדין מדיני התורה כי אם שגם אין זה נוגע לשום יסוד מתקנות דרבנן ,וגם לא לאיזה פרט של מדרבנן.
הערה (ל"ב) לבד דין צרת ערוה שכבר הערנו שזה לבד יוצא מכלל ובין כל המחלקאות של בית שמאי ובית הלל ,והוא יחידי לגמרי, ויבואר לנו ענינו בימי יבנה בהיות שם מקום הדברים.