עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/249

‫‪604‬‬

תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל‬

‫הדרבנן‪ ,‬כי אם בפרטים רחוקים חנוגעים להתקנות מדרבנן‪ ,‬ובחששות רחוקות אשר‬ חששו להן בית שמאי‬ ‫ולפעמים גם בית הלל‪.‬‬

‫ועל כן בצדק יאמר ריש לקיש על הזמן ההוא‬ עצמו של הלל ושמאי ‫״חזרה ונשתכחה עלה הלל מבבל ויסדה‪.‬"‬

‫כי בכל בירורי הדברים הנונעים אל המשנה‬ ‫עצמה‬ ואל גדר דבריה, נעשה‬ ‫אז לא לבד רוב המלאכה כי אם גם כל המלאכה אשר הי׳ נדרש לזה בעת ההיא‪.‬‬

‫לפי שנגד מה שרבו לפני זה הסגנונים בפירוש דברי המשנה ובגדר דבריה‪,‬‬ ‫‫כי בימי פיזור החכמים מסר כל אחד לתלמידיו‬ פירוש דברי המשנה וגדר דבריה‬ ‫בסגנון שונה מחבירו, ככל דרכי סגנוני דברים של כל אחד ואחד לעצמו‪ ,‬ועל ידי‬ ‫זה הדברים משתנים גם בהבנתם, הנה נגד זה בטל אז כל זה לגמרי, עד שהגאונים‬ ‫בהוד‬ ‫קול‬ ‫אשר‬ ‫התהלך אתם על‬ ‫הימים הקדומים ההם‪ ,‬וגם מתוך מה‬ ‫שמצאו‬ ‫בספרי זכרונות המתיבתא הי׳ אצלם מליצה שגורה על זה בהפלגה של גוזמא "ת"ר‬ ‫סדרי משנה שהיו לפני הלל ושמאי‪“.‬‬ ‫ ויסוד‬ השמועה אשר שמעו‪ ,‬והוד קול אשר נשאר‬ ‫אצלם הי' ענינו לאמר‬ ‫שנמצאו אז בין חכמי הדור סגנונים שונים בנוגע ליסוד דברי המשנה ולכל פירוש‬ ‫דבריה וגדר ענינה ככל טבע הדבר באורך הזמן, וביותר אחרי ימי מהומות ופיזור‬ ‫חכמי הדור, ואז בימי הלל ושמאי‬ נתבררו ‫הדברים על ידי כל חכמי הדור יחדו‬ ‫ונתבטלו כל הסגנונים השונים של יחידים‪.‬‬

‫והן דברי ריש לקיש "חזרה ונשתכחה‬ ‫עלה הלל מבבל ויסדה" ואמר זה על‬ הלל לבדו ‫ככל‬ ‫דרכם לכנות הכל על שם ראש הדור, ובהיות‬ הלל ‫באמת בכל‬ ‫זה רוח החיה באופנים‪.‬‬ ‫ ועל ידי שני ‫הבתים הגדולים האלה אשר‬ הגיעו דבריהם מזה לזה, הנה ברוב ‫המקומות נתבררו הדברים מכל חכמי‬ הדור בירור גמור ולא נשאר לא ספק ולא מחלוקת‪ ,‬ויהיו מעתה דברי חכמי ישראל בגירסתם פה אחד‪.‬‬ ‫ וגם בהמקומות‬ ‫אשר לא באו שני‬ ‫הבתים‬ ‫לידי‬ הסכם ‫אחד‪ ,‬הנה גם שם‬ ‫נתבררו הדברים ונדחו כל דברי טעיות מיחידים‪ ,‬ונשארו בספק ובמחלוקת רק שני‬ ‫הדרכים האלה.

‫ובהשאר מכל צדדי‬ הספיקות רק שני דרכים‪ ,‬הנה הי׳ זה כבר די להבאים‬ ‫אחריהם לשוב על זה בהוועד הגדול בימי יבנה ולהחליט דבר ברור על פי רוב‬ ‫חכמי הדור יחד‪.‬‬

ועל כן אם נביט על כל‬ ‫המעשים בימי שמאי והלל מתוך השקפת ימי ‬ ‫המבוכות נאמר "חזרה ונשתכחה עלה הלל מבבל ויסדה.״‬

‫אמנם אם נביט על זה מתוך השקפת הימים הראשונים לפני ימי המהומות‪,‬‬ ‫בהימים אשר הי׳ כל דבר מבורר‪ ,‬והבית דין הגדול על מקומו‬ לבלי לתת מקום ‫לספיקות‬ ‫ולמחלוקות ובכל ספק הנופל להכריע על פי הבית דין הגדול של כל‬ ‫ישראל‪.‬‬

‫הנה אם נביט על‬ המעשים בימי‬ ‫הלל‬ ‫ושמאי‬ מתוך השקפה זו אז נאמר‬ כדברי ר׳ יוסי:‬

"תניא אמר ר׳ יוסי מתחילה לא היו מרבין מחלוקת בישראל (כלומר שכל‬ ‫ספק וכל שינוי הדעות בין החכמים לא נשאר במחלוקת) אלא בית דין של שבעים‬