604
תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל
הדרבנן ,כי אם בפרטים רחוקים חנוגעים להתקנות מדרבנן ,ובחששות רחוקות אשר חששו להן בית שמאי ולפעמים גם בית הלל.
ועל כן בצדק יאמר ריש לקיש על הזמן ההוא עצמו של הלל ושמאי ״חזרה ונשתכחה עלה הלל מבבל ויסדה."
כי בכל בירורי הדברים הנונעים אל המשנה עצמה ואל גדר דבריה, נעשה אז לא לבד רוב המלאכה כי אם גם כל המלאכה אשר הי׳ נדרש לזה בעת ההיא.
לפי שנגד מה שרבו לפני זה הסגנונים בפירוש דברי המשנה ובגדר דבריה, כי בימי פיזור החכמים מסר כל אחד לתלמידיו פירוש דברי המשנה וגדר דבריה בסגנון שונה מחבירו, ככל דרכי סגנוני דברים של כל אחד ואחד לעצמו ,ועל ידי זה הדברים משתנים גם בהבנתם, הנה נגד זה בטל אז כל זה לגמרי, עד שהגאונים בהוד קול אשר התהלך אתם על הימים הקדומים ההם ,וגם מתוך מה שמצאו בספרי זכרונות המתיבתא הי׳ אצלם מליצה שגורה על זה בהפלגה של גוזמא "ת"ר סדרי משנה שהיו לפני הלל ושמאי“. ויסוד השמועה אשר שמעו ,והוד קול אשר נשאר אצלם הי' ענינו לאמר שנמצאו אז בין חכמי הדור סגנונים שונים בנוגע ליסוד דברי המשנה ולכל פירוש דבריה וגדר ענינה ככל טבע הדבר באורך הזמן, וביותר אחרי ימי מהומות ופיזור חכמי הדור, ואז בימי הלל ושמאי נתבררו הדברים על ידי כל חכמי הדור יחדו ונתבטלו כל הסגנונים השונים של יחידים.
והן דברי ריש לקיש "חזרה ונשתכחה עלה הלל מבבל ויסדה" ואמר זה על הלל לבדו ככל דרכם לכנות הכל על שם ראש הדור, ובהיות הלל באמת בכל זה רוח החיה באופנים. ועל ידי שני הבתים הגדולים האלה אשר הגיעו דבריהם מזה לזה, הנה ברוב המקומות נתבררו הדברים מכל חכמי הדור בירור גמור ולא נשאר לא ספק ולא מחלוקת ,ויהיו מעתה דברי חכמי ישראל בגירסתם פה אחד. וגם בהמקומות אשר לא באו שני הבתים לידי הסכם אחד ,הנה גם שם נתבררו הדברים ונדחו כל דברי טעיות מיחידים ,ונשארו בספק ובמחלוקת רק שני הדרכים האלה.
ובהשאר מכל צדדי הספיקות רק שני דרכים ,הנה הי׳ זה כבר די להבאים אחריהם לשוב על זה בהוועד הגדול בימי יבנה ולהחליט דבר ברור על פי רוב חכמי הדור יחד.
ועל כן אם נביט על כל המעשים בימי שמאי והלל מתוך השקפת ימי המבוכות נאמר "חזרה ונשתכחה עלה הלל מבבל ויסדה.״
אמנם אם נביט על זה מתוך השקפת הימים הראשונים לפני ימי המהומות, בהימים אשר הי׳ כל דבר מבורר ,והבית דין הגדול על מקומו לבלי לתת מקום לספיקות ולמחלוקות ובכל ספק הנופל להכריע על פי הבית דין הגדול של כל ישראל.
הנה אם נביט על המעשים בימי הלל ושמאי מתוך השקפה זו אז נאמר כדברי ר׳ יוסי:
"תניא אמר ר׳ יוסי מתחילה לא היו מרבין מחלוקת בישראל (כלומר שכל ספק וכל שינוי הדעות בין החכמים לא נשאר במחלוקת) אלא בית דין של שבעים