עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/242

‫תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל‬

‫רצט‬

‫‫והם כתבו כן מפני‬ שחברו "תמן תנינן" עם הברייתא‪ ,‬מה שאין להם ענין‬ ‫זה עם זה כלל‪.‬‬

‫אבל כל הדברים הולכים למישרים, ורבנן דקיסרין לא יחלקו על‬ ‫הברייתא‬ כל עיקר והכל על מקומו‪.‬‬

‫וכל סידור דברי הירושלמי על המשנה זה הוא‪.‬‬

‫תחלה דברי הברייתא מדברי ר' אליעזר ור׳ יהושע בנוגע למעשי היום ההוא‬ ‫בכלל "ר' אליעזר אומר בו ביום גדשו את הסאה ור' יהושע אומר בו ביום מחקו‬ ‫אותה וכו׳" (כ"ד).‬ ‬ ‫ואחר זה הברייתא הכוללת אשר תכלול בכלל את כל הנעשה במעמד ההוא‪.‬‬ ‫ ‫‪"‬תני שמנה עשר דבר גזרו, ובשמנה עשר רבו‪ ,‬ובשמנה‬ עשר נחלקו ואלו‬ ‫הן שגזרו על פיתן וכו'" (כ"ה)‪.‬‬

‫ואחרי הברייתא הכוללת הזאת סידרו את הדברים לפרש ענין המשנה בפרט‪.‬‬ ‫שבמשנה לא נחשבו כי אם אלו שגזרו ממה שרבו בית שמאי על בית הלל‪,‬‬ ‫שאך זה לבד בא במשנתינו "נמנו‬ ‫ורבו בית‬ ‫שמאי על בית הלל ושמנה‬ עשר‬ ‫דבר גזרו בו ביום" ועל זה יאמר הירושלמי:

"תמן תנינן אלו פוסלין את התרומה האוכל אוכל ראשון וכו׳".

‫והוא ממש כ מו שהוא בבבלי על המשנה "ושמנה עשר דבר גזרו‪ ,‬מאי נינהו‬ ‫שמנה עשר דבר דתנן אלו פוסלין את התרומה האוכל אוכל ראשון וכו.“‬

‫רק שבבבלי בא הפיסקא מהמשנה אשר עליה יסבו הדברים ובירושלמי יחסר‬ ‫זה בכל מקום (עי׳ דברינו בח"ג עמוד 36).‬

‫וזה יפרשו‬ ‫רבנן דקיסרין לדעת ‫כמה יש לנו במשנה‬ ‫במס׳ זבים מחשבון‬ ‫של י״ח דבר‪.‬‬

‫כי דברי ‬‫משנה זו של "אלו‬ ‫פוסלין את התרומה" יחשבו בבבלי לתשעה‬ ‫דברים לדעת רש"י ולדעת‬ ‫הגאונים שהביא בעל המאור ‫לשמנה‬ ‫דברים וכן הוא‬ ‫לדעת הרמב"ם והירושלמי יחשוב זה לשבעה והן דברי רבנן דקיסרין‪.‬‬

"רבנן דקיסרין אמרי אלו (שנחשבו כאן במשנה זו אלו פוסלין את התרומה)‬ ‫שגזרו ממה שרבו שבעה אינון ואילין אינון חורנייתא מי שהחשיך לו בדרך וכו׳‪.‬״‬ ‫ והם‬ ‫יחשבו‬ ‫משנת‬ "אלו‬ ‫פוסלין את התרומה" ‫רק‬ ‫לשבעה‬ ‫דברים לפי‬ ‫שיחשבו האוכל אוכל ראשון והאוכל אוכל שני רק לגזירה אחת‪.‬‬

‫וכן יחשבו האוכלין והכלים שנטמאו במשקין גם כן לגזירה אחת וכן יחשבו‬ ‫זה הגאונים והרמב"ם גם להבבלי‪.‬‬ ‫ ועל כן אינן כי אם שבעה‪.‬‬ ‫ והם‪ :‬א) האוכל אוכל ראשון והאוכל אוכל שני‪ ,‬ב) השותה משקין טמאים‪,‬‬

---

הערה (כ״ד) למותר להעיר, שאף ששבעה עשר דבר הי׳ קרוב לסוף זמן הבית והוא כבר בימי ר׳ אליעזר‬ ‫ור׳ יהושע‪ ,‬אבל דברי ר' אליעזר ור׳ יהושע הלא אינם מחלוקת בביאור דברי ב"ש וב״ה, כי אם לגלות דעתם‬ ‫אם טוב עשו אז או לא, וזה יכול לבוא גם מחבר לחבירו ובדברים הנעשים לפנינו ולעינינו‪.‬‬

‫הערה (כ"ה) לכל הפירושים אשר נפרש בדברי הירושלמי לא חשבה הברייתא הזאת את כל השמנה‬ ‫עשר ממה שגזרו כולם, שהרי דבר שאין צריך לאמר הוא דהלשון "תמן תנינן״ הבא אחר זה אינו לשון הברייתא‬ כי אם מסתמא דירושלמי‪ ,‬ועל כן גם אם הי' אפשר להסכים לפירוש מפרשי הירושלמי כי ״תמן תנינן" ישלים את‬ חשבון הברייתא, אבל הלא זה ודאי כי הברייתא עצמה לא השלימה מנינה‪ ,‬״ותמן תנינן" כבר אינו מלשון‬ הברייתא כי אם מסתמא דירושלמי.