הצדוקים והבייתוסים
והמקדש כבר בצרו להם ואם לא תמהר עתה מעשיך להפילם משאתם ירהיבו בנפשם עוז גם לדברים יותר גדולים ואז לא יהי' עוד לאל ידך לשום רסן בפיהם. כשמוע המלך את כל הדברים האלה חרה אפו מאד ויאסוף את כל שרי צבאותיו ושרי הרבב וכו'.״ כמדומה לנו כי מעשים כאלה אין דוגמתם בדברי עם ועם כי הנה בעזבם אח תורתם לגמרי היו יחד עם זה גם בוזים ליקהת אם ויעזבו גם את כל דבר עמם ולאומם.
הן דבר ברור הוא כי אם היו קוראים לשלום היו החשמונאים והעם משיבים להם שלום.
שהרי בסוף הימים גם אחרי כל נצחונות בני ישראל בראשית ימי שמעון החשמונאי ,אחרי אשר ראו חבר בוגדים כי אזלת יד ואפסה כל תקוה, ויהי אך קראו לשלום ,נתנו להם את כל שאלתם ,ונאמר שם: "אלה אשר בהמצודה בירושלים לא יכלו עמוד עוד ,כי לא יכלו לצאת ולבוא ולעשות מקנה וקנין ,ויחלו גם לסבול מחסור בכל צרכיהם ,עד כי הרבה מהם גם מתו ברעב ,אז קראו לשמעון לשלום והוא נתן להם את בריתו שלום, אבל גרשם מהמבצר ויטהר את כל המקום ההוא מן הגילולים וכו'."
ואם עשו בני ישראל להם כן אחרי אשר פרקו עול היונים לגמרי ,ואחר כל מעשיהם הרעים של כני המצודה אשר בכל יום הוסיפו סרה ,אף כי היו עושים כן לפני זה ,בראשית המעשים עוד בימי יהודה המכבי.
ובכל זה הנה הניעו לידי מדה זו עד אשר כל עוד לא אפסה תקותם להעזר על ידי היונים ,ולהשיב כח אגרופם על כל ערי יהודה, לא רצו לדעת מבני עמם בידעם כי אם ישלימו עמהם לא יהיו הם לבדם המושלים בארץ.
היהורים פרקו מעליהם את עול היונים ,ויתחילו לחיות ,חיי עם חפשי, וגם הם יוכלו לשבע מטוב החפש אם רק רצו להכיר את אחיהם ולשוב אל עמם. אבל תחת זה הלכו אל מלך סוריא להסית אותו לשום את ארץ יהודה הדום לרגלו ,וכאשר ידעו כי לא בנקל ישוב להלחם ביהודה אחרי המכות הגדולות אשר הוכו היונים שם הטילו מוראם עליו.
"כי אם לא תמהר מעשיך להפילם משאתם ירהיבו עוז בנפשם נם לדברים יותר גדולים ואז לא יהי׳ עוד לאל ידך לשום רסן בפיהם." אבל הלא אם הי׳ באמת הדבר כן הלא הי׳ עליהם רק לשמח כי עלה בידי בני יהודה להתרומם מעפר ,ולעמוד על רגלי עצמם ולהשיב אחור את כל הנחרים בם ,ולתת חתיתם על כל שכניהם מבקשי רעתם.
אבל כי נזורו אחור גם מכל דבר לאומם. והשתדלותם הגדולה הזאת להביא שואה על עמם עשתה פרי וחפצם הצליח בידם. ופתאום היו בני ישראל בארצם בים צררי וסכנה גדולה מאד.
מלך סוריה וכל שריו ידעו כבר את תנופת יד היהודים ,ועל כן אסף עתה חיל גדול מאד ,מאה אלף רגלי ,ועשרים אלף רוכבים ,ושנהבים ופילים לרוב, וישטוף את ארץ יהודה ברוב חילו.
