הצדוקים והבייתוסים
אז הגיעה צרת בני ישראל וענות נפשם למרום קצו, נגד חיל גדול וכבד כזה לא היו הם מוכנים כלל ,ואנטיוכוס אייפאטאר לכד זה אחר זה את כל מבצרי בת יהודה ,וגם מבצר בית־צור נפל תחת ידו ,ושטף ועבר ובא עד ירושלים וישם מצור על המקדש ,אשר שם התבצרו בני יהודה. היהודים עמדו על נפשם ,ולחמו כאריות ,אבל הרעב הציק לבני החיל לצאת לבקש אוכל ,ואך מתי מספר נשארו.
כאשר כבר נגע חרב עד הנפש ,נעזרו בני יהודה ,והנה היתה נסבה מאת ד׳ ,ופתאום הוכרח ליזיאס ראש שרי הצבאות להניח ידו מבני יהודה ,ולמהר לשוב עם חילו אל ארצו ,כי פהיליפסוס אשר הפקד מאת אנטיוכוס עפיפהאנעס לאפטרופוס על בנו אנטיוכוס אייפאטאר ,שב מארץ פרס ,והנה בא לארץ סוריא לקחת כל רסן הממשלה תהת ידו ,כי על כן מהר ליזיאס ויכרות שלום עם בני ישראל ,וילך וישב לו אל ארצו.
והנה נצולו בני ישראל גם הפעם באורח פלא ותהי הרוחה והשלום שב לארץ יהודה.
אבל אם מלך סוריא כרת ברית שלום עם בני יהודה ,ויניח להם ,ותהי בידם טובם ,לא רצו המתיונים חבר בוגדים בעמם לעשות כן. והם הוסיפו להשתדל לשוב ולהביא את בני יהודה תחת עול סובלם של הסורים ,וכי יהיו לגמרי תהת ידם ,וכי רק על פיהם ישק הארץ. בידעם כי אך אז תוכל להיות המשרה על שכמם ,וכי רק אז יוכלו למוץ את לשד הארץ באין מפריע. על ידי אנטיוכוס אייפאטאר לא יכלו לעשות עוד רעה לבני יהודה אחר אשר כרת עמהם ברית שלום.
אבל לאסון בני ישראל באה אז ממשלת סוריא מאנטיוכוס אייפאטאר לדעמעטריוס.
אז חזקה לבב חבר בוגדים ,ולמען הראות להמלך החדש כי אינם מתי מספר ,כי אם רבים אשר אתם ,שלחו לקרוא לרבים מבני חברתם ,למען אשר יבואו בהמון לפני דעמעטריוס ,וישימו להם לראש את אלקימוס ,ובתור ראש עמו הבא לפני המלך לבקש עזר נגד כל הנחרים בממשלת המלך ובעבדיו הנאמנים.
ויהיו דבריהם "להביא דבתם רעה נגד כל עם ישראל".
כן הוא הלשון בזה במכביים ז׳ ו' וכן הוא גם אצל יאזעפוס XII 10,1 ודבריהם היו:
"יהודה המכבי ואחיו המיתו את כל האנשים אשר הנם נאמנים אל המלך, וגם אנחנו נתגרשו מארצנו ביד חזקה ,כי על כן יבקשו לשלוח את שריו לארץ יהודה, ויראו שם את השמות אשר עשו שם ואת כל מעשיהם אשר עשו בארץ ממשלת המלך ,ולהעניש קשה אותם ואל כל הנלוים אליהם". ודברים כאלה אי אפשר הי' לבלי יקחו לבב מלך סוריא ,אשר חשב עוד את ארץ יהודה לארץ ירושתו.
ועל כן הצליח חפצם בידם ,והמלך שלח עתה חיל עוזר לעזור לאלקיסוס להקים שלום הארץ ,כחפצו הוא על פי המלך. שלומי אמוני ישראל ,אשר לכל לראש דאגו לשלום עמם ואשר רחוק מהם כל דבר ממשלה ומשרה ,עלה על דעתם ,אולי אפשר הדבר להשלים עם
