עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/233

‫תקופת התנאים‪ ,‬בית שמאי ובית הלל‬

‫‪588‬‬

‫ועצמות יוחנן כהן גדול טמאים אמרו לו וכו׳ אמר להם אף כתבי הקדש‬ ‫לפי חבתן היא טומאתן‪“.‬‬

‫והדברים מראים על עצמן שדבר כתבי הקדש מטמאים את הידים הי׳ כבר‬ מימים ‫רבים לפני ימי תשובת רבן יוחנן בן זכאי‬ ‫ולפני ימי טענת‬ ‫הצדוקים ואי‬ ‫אפשר שנגזר זה קרוב לסוף ימי הבית על ידי מה שרבו במעמד ההוא בית שמאי‬ ‫על בית הלל ור׳ יוחנן בן זכאי עצמו שהי׳ מבית הלל התננד לזה.

‫אבל הוא באמת כדברי התוס׳ כי לא באותו פרק גזרו על זה כי אם קודם לכן‪.‬‬

‫ומה‬ ‫שהק שו על זה התוס׳‬ ‫שהרי‬ ‫ספר עצמו‬ ‫מי־ח דבר ואיך יתכן שגזרו‬ ‫על הידים הבאות מחמת ספר ועדין ספר עצמו לא הי׳ פוסל את התרומה‪.‬‬

‫אבל‬ ‫הלא גם ידים‬ ‫סתמא גם הם מי"ח דבר ובאו גם יחד "והספר‬ ‫והידים‬ ‫והרי מפורש גם בבבלי וגם בירושלמי כי ידים שמאי והלל עצמן גזרו‪.‬‬

‫ומפורש לפנינו בגמ׳ דידים הבאות מחמת ספר נגזר קודם ידים סתם‪ ,‬ונאמר‬ ‫בד׳ י"ד מפורש "הי גזור ברישא אילימא הא (דסתם ידים) גזור ברישא כיון דהך‬ ‫גזור ברישא הא תו למה לי אלא הך (דספר מטמא ידים) גזור ברישא והדר גזור‬ ‫בכולהו ידים‪".‬ ‬ ‫ותמוה מאד את אשר חשבו רבותינו התוס׳ שהכונה "הך גזור ברישא" היינו‬ ‫איזה שעה קודם והכל נעשה בו ביום‪.‬‬

‫אבל הכונה "הך גזור ברישא״ היינו עוד לפני עיקר הגזירה של שמאי והלל‬ ‫עצמם בידים סתם כבר נגזר לפני זה ידים הבאים מחמת ספר‪.‬‬

‫ועל כן כמו ‬שנחשב במשנה דזבים ‬‫שם "ידים" בי״ה דבר דבו ביום גזרו‬ ‫אף שזה‬ ‫ודאי ‫דשמאי‬ ‫והלל גזרו את עצם‬ הגזירה והם במעמד ההוא רק חזקו ‫את הדבר‪.‬‬

ומפורש בגמ׳ כי ידים הבאות מחמת ספר הי׳ עוד קודם זה‪.‬‬ ‫אף כן הוא במה שנאמר במשנה זבים יחד "ידים והספר" שגם זה כבר נגזר‬ בעיקרו לפני ידים הבאות מחמת ספר‪.‬‬

‫ובגמ' לא הקשו מזה כמו שהקשו מידים‪ ,‬לפי שידים מפורש ששמאי והלל‬ ‫גזור מה שאין כן בספר שלא נתפרש בברייתא עיקר זמנה‪.‬‬

‫והדבר‬ ‫מתברר כן גם מעצמו‬ ‫שאם הי׳ הכל רק ביום אחד ובמושב ‫אחד, ‫אם כן מיד כאשר נגמר המושב ביום ההוא היו כבר גם סתם ידים מטמאים‪ ,‬איזה‬ ‫ענין הי׳ אחר זה להצדוקים לקבול על אשר כתבי הקדש מטמאין את הידים‪ ,‬הרי‬ ‫עתה כבר סתם ידים טמאין גם בלא כתבי הקודש‪.‬‬

‫ובהכרח ‫שכתבי‬ ‫הקודש‬ ‫מטמאין‬ ‫את הידים‬ ‫עמד‬ בין‬ ‫העם גם זמן ‫רב‬ ‫לגזירה לעצמה. ‫וכבר הוכחנו שגם סתם ידים נהגו מימי הלל ושמאי‬ ‫ומזה מבואר כי ספר‬ ‫נהג גם קודם‪ ,‬וכתבי הקדש ‫מטמאין הידים נתקן אחר זה, ועמד גם לעצמו, ויהי׳‬ ‫לגזירה בולטת לעצמה‪.‬ ‬ ‫וכי גם נשמרה מכל העם כלו הרבה והרבה יותר מסתם ידים עד שהיא לא‬ ‫היתה צריכה חיזוק כלל‪ ,‬ולא הוזכרה בי"ח דבר לפי שפשטה בכל ישראל‪ ,‬ונשמרה‬ ‫מכולם‪ ,‬ועל כן שמו לזה הצדוקים לב ביחוד ועל כן גם הי' זה מטענותיהם‪ ,‬וכל‬ ‫זה לפני י״ח דבר כמבואר‪ ,‬וגם לא הי׳ צריך חיזוק כלל‪.‬‬