תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל
584
נקיט ר"ע אלא ידים וכו׳ אפי׳ הכי חוזר ומקשה לו רבה והא תרוויייהו וכו׳ משום דלא משמע ליה לישנא הכי' עכ"ל.
ועיקר הדבר שכל דברי רבא (או רבה בגירסתם) הוא רק זאת דלשונו של ר' עקיבא יורה שכונתו שבמקדש בכלל עד סוף הימים לא הי׳ דין טומאת ידים, ובהכרח שלא היתה כזאת גם אחרי גזירות י"ח דבר ,ואז הלא כבר גזרו גם על הכלים (ט"ו).
וכל זה אינו נוגע לדברינו ,בהיות כל ענין דברי רבא ודברי רב יהודה אמר רב רק זאת איך יש לפרש את לשונו של ר׳ עקיבא ,אם ילכו רק על דברי ר׳ חנינא סגן הכהנים ,ור׳ עקיבא יפרש דבריו רק לשעתם ,או שמזה ועם זה יכלול ר' עקיבא שכן נשאר הדבר גם עד סוף הימים ,שזה הוא כבר גם אחר גזירות י"ח דבר.
אבל זה הננו רואים מדברי רב יהודה אמר רב (ואיתימא ר׳ יוסי בר׳ חנינא) שגזירות י"ח דבר היו קרוב לסוף ימי הבית ,ועל כן יאמר שדבר עדותו של ר' חנינא סגן הכהנים הי׳ עוד לפני זה.
פרק י.
וכל זה בנוגע לזמן המעמד הזה של י"ח דבר, אבל בנוגע לעיקר ענין הגזירות האלה, הנה נשובה ונראה, כי הרבה מהם הנם גזירות ישנות, שנגזרו כבר מזמן רב לפניהם רק שבשעתם לא פשטו בכל ישראל או להיפך תקנות מהימים היותר ראשונים אשר נדלדלו ונתרפו אחר זה בימי החשמונאים אשר רדפו ושמו עונשים על מקיימי תקנות דרבנן. ואף שכל העם התנגדו לזה בכל כחם, הנה אלה מהתקנות שהי׳ בהם חיי נפש, ושמתחלתן לא היו מסייגי איסורי תורה, נתרפו מקצת העם ,והם שבו אז לחזקם.
ונביא תחלה איזה דוגמאות מגזירות שבאו בי"ח דבר שהיו לחזק תקנות שמתחלתן לא נתקבלו מכל העם ,ולא נתפשטו בכל ישראל. והנה כבר הובא לנו בפרק הקודם גזירת ידים דבו ביום גזרו ,והיא באה בסוף מס׳ זבים במשנת אלו פוסלין את התרומה אשר כל דברי המשנה נחשבו גם בבבלי גם בירושלמי מגזירות י״ח דבר (ויבואר עוד).
ונאמר על זה בגמרא שבת ד׳ י"ד:
"וידים תלמידי שמאי והלל גזור שמאי והלל גזור דתניא יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית שמעון בן שטח תיקן וכו׳ וגזר טומאה על כלי מתכות שמאי והלל גזרו על הידים וכי תימא שמאי וסיעתו והלל וסיעתו והאמר רב יהודה אמר שמואל י׳׳ח דבר גזרו ובי"ח נחלקו ואלו הלל ושמאי לא נחלקו אלא בג׳ מקומות דאמר רב הונא בשלשה מקומות נחלקו ותו לא (ט"ז) וכי תימא אתו אינהו גזור לתלות וכו׳ אלא אתו אינהו גזור ולא קבלו מינייהו ואתו תלמידייהו גזרו וקבלו מינייהו.״ (י"ז)
הערה (ט״ו) ור׳ עקיבא מוסיף הוה וכמו שהם דבריו במשנה הקודמת גם כן על דברי ר׳ חנינא סגן הכהנים.
הערה (ט״ז) רש״י ז"ל לא פירש שם דברי הגמ׳ אלה ,וראוי לבאר הדברים: וכי תימא שמאי וסיעתו והלל וסיעתו ,ותנא דברייתא יקרא כל הנעשה על ידי בית שמאי ובית הלל רק על שם שמאי והלל עצמם, אבל אם הרבר כן, ואם יקרא גם דבר פרטי מבית שמאי ובית הלל רק על שם