עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/229

‫תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל‬

584

‫נקיט ר"ע אלא ידים וכו׳ אפי׳ הכי חוזר ומקשה לו רבה והא תרוויייהו וכו׳ משום‬ ‫דלא משמע ליה לישנא הכי' עכ"ל‪.‬‬

‫ועיקר הדבר שכל דברי רבא (או רבה בגירסתם)‬ ‫הוא רק זאת דלשונו של‬ ר' ‫עקיבא יורה שכונתו שבמקדש בכלל עד סוף הימים ‫לא הי׳ דין טומאת ידים‪,‬‬ ‫ובהכרח שלא היתה כזאת גם אחרי גזירות י"ח דבר‪ ,‬ואז הלא כבר גזרו גם על הכלים (ט"ו)‪.‬‬

‫וכל זה אינו נוגע לדברינו‪ ,‬בהיות כל ענין דברי רבא ודברי רב יהודה אמר‬ ‫רב רק זאת איך יש לפרש את לשונו של ר׳ עקיבא‪ ,‬אם ילכו רק על דברי ר׳‬ חנינא סגן ‫הכהנים‪ ,‬ור׳ ‫עקיבא יפרש דבריו רק לשעתם‪ ,‬או שמזה ועם זה יכלול‬ ר' ‫עקיבא שכן‬ ‫נשאר‬ ‫הדבר גם עד סוף הימים‪ ,‬שזה‬ הוא כבר גם אחר גזירות‬ ‫י"ח דבר‪.‬‬

אבל זה הננו רואים מדברי רב יהודה אמר רב (ואיתימא ר׳ יוסי בר׳ חנינא)‬ ‫שגזירות י"ח דבר היו קרוב לסוף ימי הבית‪ ,‬ועל כן יאמר שדבר עדותו של ר'‬ חנינא סגן הכהנים הי׳ עוד לפני זה‪.‬‬

‫פרק י‪.‬‬

‫וכל זה בנוגע‬ לזמן המעמד הזה של י"ח דבר, אבל בנוגע לעיקר ענין ‫הגזירות‬ האלה, הנה נשובה ונראה, כי הרבה מהם הנם גזירות ישנות, שנגזרו כבר‬ ‫מזמן רב לפניהם רק שבשעתם לא פשטו בכל ישראל או להיפך תקנות מהימים‬ ‫היותר ראשונים אשר נדלדלו ‫ונתרפו אחר זה בימי החשמונאים אשר רדפו ושמו‬ ‫עונשים על מקיימי תקנות דרבנן‪.‬‬ ‫ ואף שכל ‫העם‬ ‫התנגדו לזה בכל כחם, הנה אלה מהתקנות שה‬י׳ בהם חיי‬ ‫נפש, ושמתחלתן לא היו מסייגי איסורי תורה, נתרפו מקצת העם‪ ,‬והם שבו אז לחזקם‪.‬‬

‫ונביא תחלה איזה‬ ‫דוגמאות‬ ‫מגזירות‬ ‫שבאו בי"ח דבר שהיו לחזק‬ תקנות שמתחלתן לא נתקבלו מכל העם‪ ,‬ולא נתפשטו בכל ישראל‪.‬‬ ‫ והנה כבר‬ ‫הובא לנו‬ ‫בפרק ‫הקודם‬ ‫גזירת ידים דבו ביום גזרו‪ ,‬והיא באה‬ ‫בסוף מס׳ זבים במשנת אלו פוסלין את התרומה ‫אשר כל דברי‬ ‫המשנה ‫נחשבו‬ גם בבבלי גם בירושלמי מגזירות י״ח דבר (ויבואר עוד)‪.‬‬

‫ונאמר על זה בגמרא שבת ד׳ י"ד‪:‬‬

"‬וידים תלמידי שמאי והלל גזור שמאי והלל גזור דתניא יוסי בן יועזר איש‬ ‫צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית‬ ‫שמעון בן שטח תיקן וכו׳ וגזר טומאה על כלי מתכות שמאי והלל גזרו על הידים‬ ‫וכי תימא שמאי וסיעתו והלל וסיעתו והאמר רב יהודה אמר שמואל י׳׳ח דבר גזרו‬ ‫ובי"ח‬ ‫נחלקו‬ ‫ואלו‬ ‫הלל‬ ‫ושמאי‬ ‫לא‬ ‫נחלקו ‫אלא בג׳ מקומות‬ ‫דאמר‬ ‫רב הונא‬ ‫בשלשה מקומות נחלקו ותו לא (ט"ז) וכי תימא אתו אינהו גזור לתלות וכו׳ אלא‬ ‫אתו אינהו גזור ולא קבלו מינייהו ואתו תלמידייהו גזרו וקבלו מינייהו‪.‬״ (י"ז)

---

‬ ‫הערה (ט״ו) ור׳ עקיבא מוסיף הוה וכמו שהם דבריו במשנה הקודמת גם כן על דברי ר׳ חנינא סגן הכהנים‪.‬‬

‫הערה (ט״ז) רש״י ז"ל לא פירש שם דברי הגמ׳ אלה‪ ,‬וראוי לבאר הדברים‪:‬‬ ‫וכי תימא שמאי וסיעתו והלל וסיעתו‪ ,‬ותנא דברייתא יקרא כל הנעשה על ידי בית שמאי ובית הלל רק‬ על ‫שם שמאי והלל עצמם, אבל אם הרבר כן, ואם יקרא גם דבר פרטי מבית שמאי ובית הלל רק על שם‬