עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/223

578

‫תקופת התנאים, בית ׳טמאי ובית הלל‬

‫בית הלל וכו'‪ ,גם במשנה ג' וגם במשנה ד' הניח שם הנחה גדולה מאד במשנה ג' וכתב:

לא גרסינן חזרו בית הלל וכו׳ ובסיפא (במשנה ד׳) בתר הא דאשה ועריבה‬ גרסינן חזרו בית הלל וקאי הא דחזרו אכולה ארישא דהיתה שלמה ואלגין‬ ‫ואאשה ועריבה וכו׳ וגבי אשה ועריבה חזרו בית הלל על הכל על הקדרה שלמה‬ ‫ועל לגין ועל אשה ועריבה הלכך בתר הא דאשה ועריבה גרסינן הא דחזרו בית‬ ‫הלל וקאי אכולהו דהתם הוא דחזרו אכולהו" אלה דבריו‪.‬‬

‫וכבודו הגדול במקומו מונח‪ ,‬ונראה שהכותב משמו טעה בזה בשמועתו‪.‬‬

‫כי לא לבד שאין צריך להגיה הגהה גדולה כזו‪ ,‬כי אם שגם אי אפשר‬ ‫כלל להגיה‪ ,‬ואך כפי שהוא לפנינו כן צריך להיות‪.‬‬

‫ואין ספק כלל כי עיקר המקום אישר נאמר במשנה "חזרו בית הלל להורות‬ ‫כדברי בית שמאי״ הוא במשנה ג׳ ולא במשנה ד׳‪.‬‬

‫והכותב בשם הגר"א ז״ל הי׳ סובר דגם משנה ד׳ נשנית קודם השקלא וטרי׳‬ ‫של ר' יהו‬שע עם בית שמאי וכן כתב בפירוש בדברי הגר"א זצ״ל "‬וקאי הא דחזרו‬ ‫אכולה ארישא דהיתה שלמה ‬ואאשה ועריבה״ וכן יסיים גם בסוף דבריו "‬שמעינן‬ ‫מהא דכל ‬שקלא וטרי׳ דידהו גבי אשה ועריבה ולגין הוא דשקלו וטרו‪.‬״‬ ‫ וכל הדברים האלה נפלאו מאד כי משנה ד׳ לא היתה בעולם קודם השקלא‬ ‫וטרי׳ של ר׳ יהושע, וכל השקלא וטרי' הי׳ רק על משנה ג׳‪.‬‬

‫שהרי רק במשנה ג׳ בא מחלוקת בית שמאי ובית הלל‪ ,‬אבל משנה ד׳‬ ‫נשנית רק על ידי שאלת ר' יהושע ותשובת אחד מבית שמאי‪.‬‬

ועל כן באמת לא בא בתוכה, ולא הוזכרו לא בית שמאי ולא בית הלל‪,‬‬ ‫לפי שנשנית כבר לאחר שחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי‪ ,‬והדין הבא‬ ‫שם הי׳ כבר מוכרע ומוחלט ומוסכם מהכל‪.‬‬

‫ועצם המחלוקת אשר נחלקו בה בית שמאי ובית הלל בימים הראשונים הי'‬ ‫רק דברי משנה ג׳ אשר שם באמת באו דבריהם לפנינו‪.‬‬

"היתה שלמה בית הלל אומרים מצלח על הכל בית שמאי אומרים אינה‬ ‫מצלת אלא על האוכלים ועל המשקים ועל כלי חרס. חזרו בית הלל להורות‬ כדברי בית שמאי‪.‬״‬

‫ובאו הדברים במקומם‪ ,‬היינו במקום המחלוקת שם נאמר חזרו וכו׳‪.‬‬ ‫ אבל דיני לגין אשה ועריבה שבמשנה ד׳ זה לא נשנה מעולם למחלוקת‬ ‫בין בית שמאי לבית הלל‪ ,‬ובא רק מתוך שאלת ר׳ יהושע אשר שאל על דברי‬ ‫בית שמאי‪.‬‬

"אפשר אשה לשה בעריבה אשה ועריבה טמאין שבעה ובצק טהור‪ ,‬לגין‬ ‫מלא משקין לגין טמא טומאת שבעה ומשקין טהורין.‬״‬ ‫ ואחרי שבית שמאי הסבירו זה לר' יהושע ור' יהושע הודה לדבריהם קבעו‬ גם זה, וזה הוא משנה ד׳ ממש כשאלת ר׳ יהושע‪:‬‬ "לגין שהוא מלא משקים טהורים הלגין טמא טומאת שבעה והמשקין טהורים‪,‬‬ ‫ואם פינן בכלי אחר טמאין‪ ,‬האשה שהיא לשה בעריבה האשד והעריבה טמאין‬ ‫טומאת שבעה והבצק טהור ואם פינתו לכלי אחר טמא‪.‬׳‬ ‫ והוא כבר בלא מחלוקת של בית שמאי ובית הלל‪.‬‬