תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל
מצלת על הכל ובית שמאי אומרים אינה מצלת אלא על האוכלים ועל המשקים ועל כלי חרס, חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.
משנה ד) לגין שהוא מלא משקין טהורים הלגין טמא טומאת שבעה והמשקין טהורים ,ואם פינן בכלי אחר טמאין ,האשה שהיא לשה בעריבה האשה והעריבה טמאין טומאת שבעה והבצק טהור ואם פינתו לכלי אחר טמא חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי" והנה גם אילו לא הי׳ לפנינו רק דברי המשניות האלה גם אז היו הדברים מתמיהים מאד. שבמשנה ד׳ לא בא כלל מחלוקת בית שמאי ובית הלל, והיא נשנית רק על פי שיטת בית שמאי.
ויותר מזה שהרי כבר בא במשנה ג׳ "חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי" ,ולאיזה צורך נכפל זה במשנה ד' אשר לא הוזכרה שם מחלוקתם.
ואמנם כי יפלא עוד הרבה יותר ,הן כפי אשר הננו רואים במשנתינו צדקו דברי בית שמאי כל כך עד שהיו למוסכמים לכל ,וגם בית הלל הסכימו עמהם וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.
ובבל זה אמר ר׳ יהושע בתוספתא במס׳ אהלות "בושני מדבריכם בית שמאי".
ובתוספתא אהלות פרק ה׳ והובא בגמ׳ חגיגה ד׳ כ"ב: נאמר:
״תניא אמר ר׳ יהושע בושני מדבריכם בית שמאי אפשר אשה לשה בעריבה אשה ועריבה טמאין שבעה ובצק טהור, לגין מלא משקין לגין טמא טומאת שבעה ומשקין טהורין. נטפל לו תלמיד אחד מתלמידי בית שמאי אמר לו אומר לך טעמן של בית שמאי אמר לו אמור אמר לו כלי טמא חוצץ או אינו חוצץ א"ל אינו חוצץ כלי של עם הארץ טמא או טהור אמר לו טמא ,ואם אתה אומר לו טמא כלום משגיח עליך ולא עוד אלא שאם אתה אומר לו טמא אומר לך שלו טהור ושלך טמא וזה הוא טעמן של בית שמאי. מיד הלך ר׳ יהושע ונשתטח על קברי בית שמאי אמר נעניתי לכם עצמות בית שמאי ומה סתומות שלכם כך מפורשות על אחת כמה וכמה." והדברים מבארים את עצמם ,כי הנאמר במשנה אהלות "חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי" אין זה בימי המחלוקת של בית שמאי ובית הלל עצמם, כי אם שהכונה אחרי המעשה הזאת.
ואורו עיני ומצאתי כן מפורש להגר״א מווילנא זצ"ל בפירושו למס׳ אהלות שם מ"ג וכתב: "ור׳ יהושע דהו׳ מתלמידי בית הלל אמר בושני מדבריכם וכי אסברה ניהליה תלמיד מתלמידי בית שמאי הדר ביה. והיינו הא דחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי".
אבל לא שממה שהדר בו ר׳ יהושע נאמר חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי ,כי אם שאז בימי הבירור וההכרעה נתברר על ידי ר׳ יהושע דברי בית שמאי ,והם הסכימו אז לדבריהם ,ומזה בא במשנה "וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי." ואמנם כי הגר"א זצ״ל מפני שהי' קשה לו מה שנאמר שני פעמים חזרו