תקופת התנאים, בית שמאי ובית חלל
רצ
ומאד יש להתפלא על רבינו הגר״א זצ״ל שאיך עלה על דעתו הגדולה דלא גרסינן זה במשנה ג' והלא לפנינו דבמס׳ עדיות פרק א׳ שנחשבו שם כל מה שחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי חשבו שם רק דברי המשנה ג׳ אבל משנה ד׳ לא בא שם כל עיקר.
ונאמר שם במשנה י״ד: "כלי חרס מציל על הכל כדברי בית הלל ובית שמאי אומרים אינו מציל אלא על האוכלין ועל המשקין ועל כלי חרס ,אמרו להם בית הלל מפני מה אמרו להם בית שמאי מפני שיצא טמא על גב עם הארץ ואין כלי טמא חוצץ אמרו להם בית הלל והלא טהרתם אוכלין ומשקין שבתוכו אמרו להם בית שמאי כשטהרנו אוכלין ומשקין שבתוכו לעצמו טהרנו אבל כשטהרתם את הכלי טהרתם לכם ולו חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי."
והנה לא הוזכר בזה משנה ד׳ כל עיקר .ולא בא כי אם משנה ג׳ לבדה, ועל זה בא במשנה "חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי."
ומשנה ד־ לא הוזכרה כלל לפי שבזה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל ונשנית במס׳ אהלות רק מתוך השקלא וטרי׳ של ר׳ יהושע עם בית שמאי ועל כן באמת לא בא גם במס׳ אהלות שום מחלוקת של בית שמאי ובית הלל בתוכה כי אם נשנית סתם.
ואם הי' מקום להגיה הי׳ זה רק להיפך על משנה ד' ,אבל גם שם אין צריך להגיה והדברים הנם על מקומם.
כי אחרי אשר הודה ר' יהושע בדין לגין ועריבה, שנו זה תנאי המתיבתא לדין מוסכם אבל הלא אז עדיין לא הוקבע זה במשנה והדבר יהי׳ תמוה שישנו משנתם כבית שמאי ,על כן סיימו גם בזה "חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי" לדעת ששנו משנתם כדין.
ובימי רבי אף שאז נקבעה משנה ד' אצל משנה ג׳ והכל יודעים כבר ממשנה ג׳ שחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי, אבל הוא כלל גדול שמשנה לא זזה ממקומה ונקבעה בימי רבי ככל לשונה כפי אשר שנו אותה השונים לפני זה (י"ג). ונשובה ונראה נם במקום הזה את כל דברנו בנוגע לשני הזמנים השונים אשר יש לנו תחת השם בית שמאי ובית הלל. כי בנונע להמחזיקים בשיטת בית שמאי ובשיטת בית הלל ונקראו עדיין בשם זה, זה נמשך ובא עד אשר נקבעה הלכה כבית הלל בימי יבנה ונאמר על ר׳ יהושע "נטפל לו תלמיד אחד מתלמידי בית שמאי.־ והננו רואים גם במשנה זו במס׳ עדיות שהשקלא וטרי׳ של רי יהושע עם תלמידי בית שמאי בא בלשון המשנה:
"אמרו להם בית הלל מפני מה אמרו להם בית שמאי מפני וכו' אמרו להם בית הלל והלא טהרתם וכו׳ אמרו להם בית שמאי כשטהרנו וכו'.״
הערה (י"ג) עי' דברינו על זה בח"ב מעמוד ????? ואילך, ועיקרי הדברים האלה לפרטיהם מקומם כברך