תקופת התנאים, בית עמאי ובית הלל
רפג
אמר ר׳ אליעזר בן יהודה (איש ברתותא) מודים בית שמאי בזה שאינו זב גמור ועל מה נחלקו על הרואה שתים או אחת מרובה כשתים ובשני הפסיק וכו׳." וכבר נתבאר לנו (לעיל בעמוד (241שר׳ אליעזר בן יהודה איש ברתותא היה מראשי התנאים השונים אשר זה היה ענינו גם הוא כמוהם ומהם קבלו עיקר נוסח המשנה ,וגם עיקר דברי הראשונים בסגנונם.
ובתוספתא זבים פ״א והובא בריש מבואר הדבר עוד יותר ובא שם: ״אמר ר׳ עקיבא לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הרואה שתים או אחת מרובה כשתים ובשני הפסיק ובשלישי ראה אחת שאין זה זב גמור על מה נחלקו על שראה אחת בראשון ובשני הפסיק ובשלישי ראה שתים שבית שמאי אומרים זב גמור וכו׳ כשהי׳ ר׳ עקיבא מסדר הלכות לתלמידים אמר כל מי ששמע טעם מחבירו יבוא ויאמר לי אמר לפניו ר שמעון משום ר׳ אליעזר בן יהודה איש ברתותא לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הרואה אחת בראשונה ובשני הפסיק ובשלישי ראה שתים שאין זה זב נמור על מה נחלקו על הרואה שתים או אחת מרובה וכו׳ אמר לו לא כל הקופץ משתבח אלא הנותן טעם לדבריו אמר לפניו ר׳ שמעון כך אמרו בית הלל לבית שמאי מה לי כשראה אחת בתחלה וכו׳ מה לי כשראה וכו׳ אמרו להם בית שמאי כשראה אחת וכו׳ וחזר ר׳ עקיבא להיות שונה כדברי ר׳ שמעון".
והיינו שחזר להיות שונה כרברי ר׳ שמעון בשם ר׳ אליעזר בן יהודה איש ברתותא.
ומבואר לנו בזה שגם לפני זה ידע ר׳ עקיבא שיש בזה מחלוקת איך נחלקו בית שמאי ובית הלל ,לפי שכבר נחלקו בזה הקודמים לר׳ עקיבא ולר׳ אליעזר איש ברתותא.
ועל כן בא לשונו של ר׳ עקיבא גם בתחילה גם כן בלשון זה:
״אמר ר׳ עקיבא לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הרואה שתים (כהלשון שקבל ר׳ אליעזר בר׳ יהודה בדבריהם) וכו׳ על מה נחלקו על שראה אחת וכו׳". וכשר׳ שמעון העמידו על האמת בשם ר׳ אליעזר בן יהודה ,הנה היו גם דברי ר׳ אליעזר בן יהודה גם הם בלשון זה להוציא מהשונים שקבלו זה בסגנון אחר וגם הוא בלשונו יאמר ״לא נהלקו בית שמאי ובית הלל על הרואה אחת בראשונה ובשני הפסיק ובשלישי ראה שתים וכו׳ (כהלשון שקבל ר׳ עקיבא) על מה נחלקו על הרואה שתים או אחת מרובה וכו׳.״
וכשאמר לו ר׳ שמעון זה בביאור הדברים אשר קבל מר׳ אליעזר בר׳ יהודה אשר דברי בית שמאי ובית הלל בהכרח כן נשנו וכן נחלקו ,חזר בו ר׳ עקיבא וקבל לשנות סגנון מחלוקתם בקבלת ר׳ אליעזר בר׳ יהודה.
ובמשנתינו באו בכל זה שני הסגנונים כדברי המשנה בעדיות פ״א מ"ו ״שאם יאמר אדם כך אני מקובל יאמר לו כדברי פלוני שמעת".
והדברים מבוארים לפנינו כי לא הם ולא רבותיהם אשר מהם קבלו דברי בית שמאי ובית הלל ודבר מחלוקתם בזה ,כבר לא ידעו ולא הכירו את החולקים עצמם ,כי גם כל דור החורבן כבר הי׳ לאחר עיקר ימי בית שמאי ובית הלל ,וגם רבן יוחנן בן זכאי וחביריו היו רק תלמידי שמאי והלל ,אבל לא מזקני בית שמאי