תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל
רפא
והנה עשו העם קודם זה כהלל וסיעתו ובית שמאי לא אמרו להם דבר.
ג) ויפלא גם זאת כי גם בבבלי גם בירושלמי נאמר על בבא בן בוטא ״שהיה יודע שהלכה כבית הלל״ אבל מנין היה בבא בן בוטא יכול לדעת שהלכה כבית הלל. והרי אם זה הוא מחלוקת שבאה עתה בין בית שמאי לבית הלל 'ושני הבתים עמדו עדין במחלקותן ,מנין הי' בבא בן בוטא יודע שהלכה כבית הלל. ואם הוא עצמו הי׳ דעתו מכרעת לדעתם של בית הלל ,הנה יתוסף על בית הלל עוד מי שסובר כמותן ,אבל אי אפשר לאמר על זה ״שהי׳ יודע שהלכה כבית הלל״.
ד) ובכלל יפלא מאד שהרי נדרים ונדבות אין קרבים ביום טוב ,ורק עולת ראיה הביא הלל.
והדבי ידוע כי עולת ראיה באה בכל רגל ורגל ,והננו רואים מפורש כי הלל סובר שעולת ראיה באה ביום טוב ובודאי שמאז בא לארץ ישראל עשה כן, ואם שמאי אינו נכלל בכלל בית שמאי ,וגם אין זה נחשב בין הדברים שחלק שמאי ביחוד על הלל אם כן סובר כן גם שמאי עצמו ,ועשה כן גם הוא כהלל בכל רגל ורגל. ואיזה דבר חדש הי׳ עתה בזה במעשה זו של הלל ,אשר הוא דבר שנהגו ועשו כן שמאי והלל כל ימיהם הארוכים ,וכל העם עמהם ,ותלמידיהם כולם. ואיך אפשר על דבר הנהוג ובא בכל רגל ורגל ,דבר של פומבי בין כל העם בעזרה ,איך אפשר לאמר על זה כדבר שקרה פתאום:
"מעשה בהלל הזקן שהביא עולתו וכו׳ חברו עליו תלמידי שמאי הזקן אמרו לו מה טיבה של בהמה זו".
אבל כל הדברים הולכים למשרים והנם על מקומם ועל ענינם. שמאי עצמו חולק גם הוא על זה ,ונכלל בכלל בית שמאי ,כמו שהוא גם עם הלל שנהלק נם הוא בזה ונכלל בכלל בית הלל. ובהיות מתחלה כל ימי בני בתירא שמאי ובית שמאי לבדם בלא בית הלל הנה הורו אז כן לכל שומעי קולם שאין מביאין עולת ראייה כי אם בחול המועד. ולא היה בזה חדשה גדולה לפי שזה ודאי שאפשר להביא זה גם בחול המועד ובלא זה היו שם רבים אשר עשו כן) ,וכן הורו בסמיכה לסמוך מאתמול) והוא אחד מהדברים אשר מפני שזה לא בא מפורש ביסוד המשנה (ז׳) באו שם מבוכות בימי השערוריות במדינה ,אשר בתי הוועד בטלו וכל הסדרים נהרסו, וחכמי התורה מהם נהרגו ומהם ברחו מהארץ. והננו רואים שבמשנה בא זה למחלוקת בית שמאי ובית הלל יחד עם דין הסמיכה "בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סוסכין עליהם אבל לא עולות ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם״.
והרי סמיכה בודאי שהיא מחלוקת ישנה מתחלת ימי המבוכות מימי יוסי בן יועזר (ח) כמו שהוא במשנה חגיגה דף ט"ו.
הערה (ז) דברים כאלה הנעשים יחד מכל העם בכל רגל ורגל לא באו ביסוד המשנה, ועי' דברינו לעיל עמוד 227.
הערה (ח) והמשנה ???????? מחלוקת זז לבד *hdשזו באה והיתה למחלוקת בין חכמי הוועד מחלוקת