560
תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל
שמאי הזקן ובבא בן בוטא שמו שהי׳ יודע שהלכה כבית הלל ושלח והביא כל צאן קדר שבירושלים והעמידן בעזרה ואמר כל מי שרוצה לסמוך יביא ויסמוך (ד) ואותו היום גברה ידן של בית הלל וקבעו הלכה כמותן ולא הי׳ שם אדם שערער בדבר כלום״.
ומבואר לפנינו באין ספק כלל שבכלל בית הלל נכלל גם הלל עצמו ,ובא במשנה ״בית שמאי אומרים ובית הלל אומרים״ ,והוא כן גם בשאר מקומות. וכמו שנכלל הלל בכלל בית הלל ובא כן במשנה סתם ,אף כן נכלל שמאי בכלל בית שמאי ,וגם ממקום הזה הדבר יוצא כן. שהרי לבד ממה שהמשנה כאן בביצה ד׳ כ׳ חשבה למחלוקת בית שמאי ובית הלל גם הבאת עולת ראיה וגם סמיכה, ובסמיכה הרי מפוו־ש במס׳ חגיגה שגם שמאי עצמו סובר כבית שמאי.
אבל גם לבד זה הנה כל המאורע מראשו לסופו אי אפשר להבין כי אם שהיה זה בראשית בוא הלל לארץ ישראל ,והיינו בראשית ימי הבתים האלה בתחלת ימי הלל ושמאי.
ולא לבד שאי אפש־ לאמר שהי׳ זה בסוף ימי הלל ואחר מות שמאי, כי אם שגם אין דרך לאמר שהי׳ זה באמצע ימיהם. כי כל הסיפור הזה וכל המאורע בכללו יפלא מאד. א) הן בגמ׳ במס׳ יבמות ד׳ י"ד נסתפקו אם עשו בית שמאי כדבריהם או לא ,אבל זה הלא לא יוכל להיות ספק כלל כי בית הלל עשו כדבריהם בהיות הם הרוב ואתם רוב חכמי הדור ,והנשיא ראש חבמי ישראל עומד בראשם.
ומה ענין לשאלה כזו "מה טיבה של בהמה זו״ לראש הדור העושה כדבריו כדעתו וכדעת רוב חכמי הדור אשר עמו. והלא לא בסתר חלקו בית הלל עליהם ,ומה ענין שאלה כזו.
ב) ואמנם כי יפלא עוד הרבה יותר ,כי אף שבבבלי באו דברי הברייתא בקצור כדרך הבבלי עם הברייתות לכתוב רק עיקר הדבר (ה) אבל בירושלמי ביצה פ״ב ה״ד באו הדברים יותר מפורשים ומבואר משם שכמו שעשה הלל כן עשו אז לפני זה גם העם. ולשון הירושלמי שם הוא: "מעשה בהלל חזקן שהביא עולתו לעזרה לסמוך עליה (ו) וחברו עליו תלמידי שמאי התחיל מכשכש בזנבה אמר לון ראו נקבה היא ושלמים הבאתיה והפליגן בדברים והלכו להן לאחר ימים גברה ידם של בית שמאי ובקשו לקבוע הלכה כדבריהם והי׳ שם בבא בן בוטי מתלמידי בית שמאי יודע שהלכה כבית הלל פעם אחת נכנס לעזרה ומצא אותה שוממת אמר ישמו בתיהן של אלו שהשימו את בית אלקינו מה עשה שלח והביא שלשת אלפים צאן וכו׳".
ומבואר כי אך עתה אחרי המאורע עם הלל היתה שם חדשה ונמנעו העם מהביא עד שבבא בן בוטא נתפעל מזה ,ובידעו כי הדבר בא עתה על ידי בית שמאי גם קללן "ישמו בתהן של אלו שהשימו את בית אלקינו״.
הערה (ד) בגמ׳ לפנינו נאמר ״יבוא ויסמוך" וזה טעות סופר פשוט ותחת ״יבא״ צ"ל ״יביא"
הערה (ה) כבר דברנו על זח בח״ב ויבואר לנו לכל פרטיו בכרך הבא במקומו בדברינו על הברייתות בכלל.
הערה (ו) בירושלמי לפנינו בא ״וסמך עליה״ ופשוט שהוא ט״ס וצ״ל כמו שהוא בבבלי ״לסמוך עליה".