370
הצדוקים והבייתוסים
יאזעפוס עומד שם כבר באמצע ימי הצדוקים ועיקר דבריו שם אינם כלל על הצדוקים עצמם ,כי אם על המאורע הכולל אשר אירע בימי יוחנן כהן נדול, שעל ידו בא הדבר אשר יוחנן כרת ברית את הצדוקים ,ככל אשר יתבארו ענין הדברים לפנינו מפרק י׳ ולהלן. ועל זה יאמר שם יאועפוס: "אז הוסיף יונתן (הצדוקי) להשתדל עוד יותר עם יוחנן הורקנוס (יוחנן כהן גדול) עד כי עלה בידו כי קרע יוחנן הורקנוס את כל בריתו עם הפרושים ,ויבוא בברית עם הצדוקים ,וכל המצוות מדברי סופרים (תקנות דרבנן) לא לבד כי בטל אותם יוחנן הורקנוס ,כי אם שגם שם עונש על כל איש אשר יקיים אותם.״
אבל מפני שעדין לא סיפר יאזעפוס כלל כי הצדוקים גם בעמדם לאחר זמן בתוך כלל ההנהגה של התורה והמצוה בכל זה לא נהגו גם בפומבי כי אם בדברים המפורשים בתורה ,ולא נהגו כלל בתקנות דרבנן ,ויבדלו בזה גם אז מכל הנהנת העם.
ובלא ההודעה הזאת מדרך הצדוקים והנהגתם הלא אין מובן כלל למעשי יוחנן על פי הסתת הצדוקים ,כי על כן יוסיף מיד אחר זה ויאמר:
"עתה הנני חפץ להודיע כי הפרושים נחלו להעם על פי קבלה על פה הרבה מצוות אשר אינם כתובים בתורת משה(ו) ומפני זה ירחיקו אותם הצדוקים ולא ירצו לקיימם באמרם כי רק המצוות "הכתובות" החובה לקיימם ,אבל הקבלות מפי האבות אינם חובה כי אם רשות.״
וזה באמת דבר ידוע לכל וגם בלא דברי יאזעפוס הננו יודעים זה גם ממשנה וגמרא במקומות אין מספר ,כי הצדוקים גם בפומבי לא נהגו ולא עשו את כל מה שאינו מפורש בתורה ומי מסתפק בזה ,ומי לא ידע את זה.
אבל הלא השאלה היא אחרת לגמרי.
עיקר השאלה היא מאין יצאה התנגדותם ,מאין באה תחלת דרכם ,ויסוד חתננדותם מתחלתה. אם מפני שכחשו בכל יסודי הדת ,ויאמרו הנה ככל הגוים בית ישראל, ותהי חפצם לעזוב לגמרי את כל דרכי התורה, וללכת בדרכי העמים ,וכאשר לא הצליח חפצם בידם ,העמידו את הנהגתם בדרכי היהדות על המועט היותר אפשר דהיינו רק על המפורש בתורה ,וכפי אשר יפרוש זה כל אחד ואחד על פי דרכו. או שהדבר כדברי גייגער ,וכדברי החכם ווייס עמוד 114להעמיד פנים כאילו עיקר ההתנגדות מראשיתה צמחה מדביקותם הגדולה בדת ,ויראתם את ד׳ ותורתו בהיות כל מעשיהם לשם שמים ויאמר שם: "מצד אחד פעלה הצרה אשר עברה על ראשי עם קדש וכו' מצד השני (הצדוקים) היו רבים בעם אשר לא רצתה נפשם בפירושי התורה אשר אינם מתאימים עם מובנם הפשוט ועם משמעות הדברים ככתבם ,מפני שראו כי רבים מן הנמשכים אחר דעות היונים ופירשו התורה בהסכם עם הדעות ההן הלכו תועים בהבנת התורה כפשוטה על כן מאסו בבל פירוש היוצא ממשמעות הדברים ככתבם.״
הערה (ו): המונח לתקנות דרבנן שאינם כתובים כלל בתורה גם לדעת הפרושים, ויבואר כל זה לפנינו בפרק י"ג.
