עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/142

‫רמט‬

‫אלכסנדר ינאי וממשלת הצדוקים‬

‬‫ ‫וזה לפי שראשי חכמי התורה כבר הוכרחו לברוח מהארץ מיד בראשית‬ ‫המעשים ההם‪ ,‬בהיות גם כל מעשי ינאי גם מראשיתם רק נגדם ביחוד‪ ,‬וכל מה‬ ‫שטרחו ינאי והצדוקים לא טרחו אלא בשבילם להרוס את כל מעשיהם‪ ,‬וידעו‬ ‫היטב כי זה אי אפשר כי אם כאשר ירחיקו אותם מהארץ‪.‬‬

‫וזה הי׳ כל ענין מעשיהם מראשיתם ככל אשר יאמר גם גרעץ עצמו‪.‬‬ ‫ולא עשה זה כאיזה דבר פרטיי‪ ,‬כי אם שהביא מראש את חיל בני הנכר‬ ‫לירושלים‪ ,‬ויעמיד אותם מוכנים ומיד אחרי זה גם השתער על כל העם ויהרוג‬ ‫מהם ששת אלפים נפש‪.‬‬ ‫ ובהיות כל הדבר רק נגד חכמי התורה הנה דבר שאין צריך לאמר הוא‬ ‫שאז הוא הזמן מהנאמר במגלת תענית שירד להרוג את החכמים והם ברחו לסוריא‬ ‫וגם שם נהרגו פליטיהם.‬‬ ‫ ותחלת המעשים הי׳ בניסוך המים בחג‪ ,‬וסוף מעשיו עם חכמי התורה וסוף‬ ‫רדיפתם גם בארץ גלותם זה הי׳ כבר בשבעה עשר באדר‪.‬‬ ‫ וזה הוא דברי המגלת תעינית "בשבעה עשר בו קמו עממיא על פליטת‬ ‫ספריא במדינת כליקוס ובית זבדיא והוה ‬פורקן לבית ישראל^(מז)‪.‬‬

‫ועד כמה הי׳ ינאי מהיר חמה נגד כל חכמי הדור נוכל לדעת גם ממעשיו‬ ‫עם אחי אשתו‪ ,‬האיש היחיד בין חכמי התורה אשר הי׳ לו מהלכים בביתו לפני‬ ‫ימי הרדיפות‪.‬‬

‫ועל דבר קל שבקלים הקפיד כל כך על שמעון בן שטח אחי אשתו עד‬ ‫כי הוכרח לברוח ולהחבא עד יעבור זעם‪ ,‬והן דברי הירושלמי ברכות פ"ז ה"ב‬ ‫ונזיר פ"ה ה"ג:

"תני שלש מאות נזירין עלו בימי שמעון בן שטח מאה והמשים מצא‬ ‫להן פתח מאה וחמשים לא מצא להן פתח. אתא גבי ינאי מלכא אמר ליה‬ ‫אית הכא תלת מאה נזירין בעיין תשע מאה קרבנין אלא יהב את פלגא מן דידך‬ ‫ואנא פלגא מן דידי שלה ליה ארבע מאה והמשין "אזל לישנא בישא" ומר ליה‬ ‫לא יהב מן דידיה כלום. שמע ינאי מלכא וכעס דחל שמעון בן שטח וערק בתר‬ ‫יומין סלקון בני נש רברבין מן מלכותא דפרס גבי ינאי מלכא מן דיתבין אכלין‬ ‫אמרי ליה נהירין אנן דהוה אית הכא חד גבר סב וה‬וה אמר קומין מילין דחכמה ‫תנא לון עובדא אמרין ליה שלח ואייתיתיה שלח ויהב ליה מלה ואתא ויתיב‬ ‫ליה בין מלכא ומלכתא אמר ליה למה אפליית בי אמר ליה לא אפליית בך את‬ ‫מממונך ואנא מן אורייתי דכתיב כי בצל החכמה בצל הכסף אמר ליה ולמה ערקת‬ ‫אמר ליה שמעית דמרי כעס עלי ובעית מקיימא הדין קרא חבי כמעט רגע עד‬ ‫יעבור זעם וכו׳‪.‬״‬ ‬‫

---

‬‫

הערה (מז): ודבר אין לזה עם הנאמר אצל יאזעפוס ‪ XIII, 14, 2‬אחרי כל המעשים כולם כי‬ אחרי אשר צלב שמנה מאות איש ברחוב ירושלים על השתתפם במלחמה נגדו ברחו אז יתר הלו‬חמים כשמנה‬ ‫אלפים איש‪.‬‬

‫שזה ידובר באנשי המלחמה וצבא הלוחמים עמו כמו שיאמר שם מפורש‪.‬‬

‫ואך לחנם ערבב גרעץ את שגי הדברים האלה יחד‪ ,‬אף כי דבר אין להם זה עם זה, ולא לבד שהם‬ ‫זמנים שונים כי אם גם אנשים שונים‪ ,‬כי במגלת תענית ידובר על ראשי חכמי התורה, ואצל יאזעפוס שם ידובר‬ על עמי הארץ וצבא הלוחמים ואשר עמהם.‬‬ ‫‬‫