496
אלכסנדר ינאי וממשלת הצדוקים והנה החריד ינאי את כל העם מקצה, רק כדי לרדוף מעתה את חכמי התורה ,ובכל זה יסדר לו גרעץ סדרי מעשים ,כי הי׳ ירא לגשת אל חכמי התורה עצמם ,ויניח להם לשבת בשלות השקט בירושלים ,ועטרותיהם בראשיהם ,ומלמדים ארחות דרכם לכל העם.
וכבר נתבאר לנו כי גם לפני זח מעולם לא כרת ינאי ברית עם חכמי התורה ,ולא מסר להם דבר בכל ההנהגה, ולבד שמעון בן שטה אחי אשתו היו להם גם מהלכים בביתו, ועד שנשמטו הצדוקים מעצמם מלשבת בהסנהדרין ישבו רק הם לבדם גם בהסנהדרין עד שגם העונש על מקיימי התקנות מדרבנן עוד לא נתבטל אז ,וכל מה שנתן לחכמי התורה בראשית ימיו הי' רק זאת כי הרשה להם לקום ולהתהלך בארץ.
ועל כן הלא הדבר מובן מעצמו כי עתה היו כל מעשיו לבטל גם את זה, וכי זה הי׳ ראשית דרכו מיד אחר זה.
וההכם גרעץ לא הסתפק בזה לבד את אשר יכתוב לו סדרי מעשים לאמר כי בכל אש עברתו של ינאי נגד חכמי התורה ובכל אכזריות לבו נגדם הניח להם לשבת שקטים בירושלים.
כי אם שגם ילך בדרכו הלאה יושיב אותם בירושלים גם אחר זה יושבים ונותנים שם חתיתם בארין החיים ,וינאי ישים יד לפה גם אז.
וגם אחר זה כאשר לחם ינאי עם נסיך הערביים ויאבד את כל חילו, הנה גם אז יתן גרעץ את חכמי התורה ליושבים עוד שלוים ושקטים בירושלים ויאמר בעמוד 130:
"בבואו לירושלים קדמה פניו המית הפרושים וחמתם אשר הסיתו בו את העם ויעוררו את רוחם למרוד בו."
ובכל זה הנה לדברי גרעץ הניח ינאי גם עתה את הסנהדרין ואת ראשי חכמי התורה כולם ,היינו המסיתים האלה את העם למרוד בו ,וישבו להם במנוחה בירושלים.
ואם כי ששת שנים רצופים נטה עתה ידו על כל העם ,עד כי גם הרג מהם יותר מחמשים אלף נפש.
אבל להמסיתים ההם עצמם ,הסנהדרין וראשי חכמי התורה ,להם לא עשה דבר ,כי ירא לגשת אליהם ,ויהי כבודם ומוראם עליו.
ואף כי באמת מפורש במגילת תענית כי ינאי ירד להרוג את כל חכמי הדור ,וגם הפליטים אשר מלטו את נפשם נרדפו גם שם ונהרגו רובם.
הנה דבר אין להחכם גרעץ עם זה, טוב ויפה הדבר לדחות כל זה אחרי כל המעשים כולם ,ולסוף הימים ,כי הלא נדרש ונחוץ לנו ישיבתם בירושלים כל העת ההיא ,למען נוכל לבדות עליהם עלילות ברשע ולתת אותם לשמצה בקמינו.
אבל אם לההכם גרעץ נדרש להפוך סדרי המעשים כדי להפוך בלהות על דברי ימינו.
הנה לדברי ימינו עצמם אין זה נוגע כל מאומה ושם כל הדברים הולכים על סדרם ,והמעשים יבררו את עצמן והמקורים ברורים לפנינו.
וכן הדבר כי בכל דברי יאזעפוס מדבר המעשים ההם כולם בימי אלכסנדר ינאי אין שם גם זכר מהפרושים.
