העם הפרושים והצדוקים
488
אבל לבד שאין לשונו של יאזעפוס כן, וכל דבריו מפורשים שינאי הוא שהרג מהעם חמשים אלף נפש, ויותר מזה דבריו מפורשים כן במלחמת היהודים מזה ( (I, 4, 3אשר יובאו לפנינו, הנה גם לבד זה הדבר ידוע ומפורש בדברי יאזעפוס כי כל כחו וגבורתו של ינאי נגד העם הי׳ חיל בני הנכר פחיזידים וקיליקים.
ואיך היתה כזאת כי כל חיל ינאי חיל בני הנכר נתברכו בברכת "לא נפקד מהם איש" ובני ישראל ירדו במלחמה ונספו באופן מבהיל כזה ״חמשים אלף נפש״.
אבל כל הלשונות האלה של יאזעפוס כן מפי הצדוקים ממרידות גדולות וכוללות מתבארים לפנינו מתוך דברי יאזעפוס, גם במקומות אחרים, וגם במקום הזה עצמו.
כבר ראינו את לשונו של יאזעפוס על המעשה בבית המקדש, אשר העם לא ידעו כל רע, ולא הי׳ להם כל מחשבת מרד, ועמדו בעבודתם ולולביהם ואתרוגיהם בידיהם כי יאמר על זה במלחמת היהודים :I, 4, 3
״כאשר כבש את כל הערים האלה פרצה נגדו מרידה מהיהודים בימי ההג, ככל המרידות אשר דרכם לבוא בימי החגים.״ וגם באלטטי׳ מזה עצמו בא לשונו:
״ונשוב בנוגע לאלכסנדר ינאי כי הנה העם מרדו בו ויקומו נגדו".
ויותר מזה יבוארו לנו לשונותיו אלה מתוך דבריו בימי יוהנן כי הנה תחת אשר באלטטי׳ XIII, 10, 5יאמר:
״נחזור לדברי יוחנן הורקנוס הצלחתו הגדולה הביאה לו מקנאים וכו' פעם אחת קרא את הפרושים אליו ויכבדם כיד המלכות ויכרה להם כירה גדולה ובתוך שמחתו אתם שאל אותם וכו׳ רק איש מתוך הבאים וכו׳ יוחנן כעס על זה מאד וכו׳ אבל הורקנוס הי׳ לו אוהב נאמן מהצדוקים וכו׳ אז האמין הורקנוס לדברי יונתן הצדוקי וימלא חמה על הפרושים וכו׳ וכל התקנות אשר נתנו מהפרושים להעם בטל אותם יוחנן וגם שם עונש על כל אשר יקיים אותם.״
תחת זה יאמר במלחמות היהודים :I, 2, 8
"אבל הקנאה בהצלחתו של יוחנן ובניו קראה מרידה אצל היהודים, גדודים גדודים התאחדו והתקוממו נגדם ,ולא נחו עד אשר בא הדבר לידי מלחמה גלויה, אבל המתקוממים הוכו אחור וכו׳".
והנה אלו לא הי׳ לנו מקור אחר זולת זה על כל המאורע הזה, ואלו לא הי׳ לנו כי אם דברי יאזעפוס אלה במלחמות היהודים, היינו כותבים בדברי ימי ישראל כי בימי יוחנן כהן גדול היתה שם נגדו ונגד בניו מרידה כוללת.
עכשיו הננו יודעם שלא היתה שם מכל זה דבר ,כי אם שאחד מהפרושים בישבו עמו במשתה היין אמר לו על שאלתו ״הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן״ והצדוקי יונתן הסית אותו כי זה דבר כל הפרושים שהרי לא ימיתו את האיש הזה ובקצפו וכעסו ובהסתת אלעזר בן פועירה הרג את כל חכמי ישראל.
ומזה נעשה אצל יאזעפוס במלחמות היהודים גולם שלם של מרידה כוללת, ולהיפך מה שהי׳ שם והמעשה עצמה חסרה לגמרי.
וממש כן הוא גם במקום הזה, כאשר אחרי מעשיו המבהילים במקדש ד׳ והריגת ששת אלפים מישראל על ידי עריצי גוים ניגף במלחמה והוא נס מהמערכה,
