העם והצדוקים
הי׳ שם מהעם רבים אשר התמרמרו נגדו, ויהיו גם כאלה אשר בראש הומיות דברו בשנאה גלויה נגד כל הממשלה החטאה הזאת אשר ידכאו את כל העם תחתם.
והצדוקים אך לזה חכו, ובעזרת חיל גוים נטו ידם פעם אחר פעם על כל הרוגנים ההם וכל אשר הוסיפו העם להרגן ולהתמרמר הוסיפו הם לרחוץ פעמיהם בדם ולהוביל לטבח את כל פוצה פה ונודד כנף, וידכאו תחת רגלם את כל הצועקים מרה וקוראים מנהמת לב, עד כי במשך זמן של ששה שנים פעם אחר פעם הרגו מהעם כחמשים אלף אנשים.
וקרוב לזה יותר לשונו של יאזעפוס במלחמות היהודים I, 4, 4אשר יאמר:
"אבל הנצחון עמד לימינו גם הפעם ויהרוג בתגרות תכופות זה אחר זה לא פחות מן חמשים אלף יהודים.״
וכן הדבר שהשקיט את כל המית העם וכל צעקתם בדם ואש, פעם אחר פעם ,ויהרוג מהם לכל הפחות חמשים אלף.
ועל כן באמת לא הי׳ לו ליאזעפוס מה לספר מכל המלחמות הרבות והגדולות ההם אשר לא היו כלל, ועל כן לא הי׳ לו מה לספר מאת אשר נפל מחיל ינאי כי לא נפקד מהם איש, ורק בני ישראל לבד כרעו ונפלו תחת יד חרב עריצי גוים ,ונצחון הצדוקים וינאי על היהודים האומללים הי׳ נצהון שלם.
וזה הוא דבר כל ההתקוממות ההם אשר יספר לנו יאזעפוס ,הנה ההתקוממות הראשונה מפורש כל ענינה בדברי יאזעפוס עצמו, כי העם לא קשרו קשר ולא מרדו ,וכל הדבר הי׳ רק במקדש ד׳.
ואחרי אשר מסרם בידי עריצי גוים, ויהרוג בהם ששה אלפים נפש, הנה אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח, ואף כי עם שלם הנמסר למתי מעט אבירים אשר ישלטו עליהם על ידי חיל שכירים בני הנכר עריצי גוים.
כי על כן הנה כל צעקה מכאב לב קראו הצדוקים התקוממות, וכל מחאה ופרכוס יד ורגל קראו בשם מרד, כ ל השתערות בני הנכר על ההמון הקורא מנהמת לב מתוך מכאוביו קראו הם מלחמה ,וכל טבוח טבח והכן קראו נצחון. ובנצחונות גדולים ותכופים כאלה בזמנים שונים זה אחר זה נפלו הרבה יותר מחמשים אלף מישראל.
וזה הוא דבר כל המעשיים האלה וענינם, ועלינו לראות ולדעת את אשר הי׳ אחר זה.
פרק ל"ד.
אחרי המון מעשים רבים ונוראים כאלה, ראו העם והכירו כי אין להם כל תקוה עוד להשיב את אלכסנדר ינאי מדרכו ולא יוכלו לקוות ממנו כי יאיר פניו אליהם.
ראו כי התמכר אל הצדוקים לעשות הרע, ויחדיו המה על יהודה לעשות שמות בארץ, ראו כי לקול צעקתם יאטם אזניו, ואם יתאסף העם להקריב לפניו משפטם ודינם, יענם באש, וישלח בהם את חיל בני הנכר להומם ולאבדם. והדבר הולך כן זה שנים אחרי שנים באין תקוה לצאת מן המצר.