העם הפרושים והצדוקים
486
״בבואו לירושלים קדמה פניו המית רוח הפרושים וחמתם אשר הסיתו בו את העם ויעוררו אותם למרוד בו“. וכל זה אלו הי׳ איזה זכר להפרושים בכל דברי המעשים ההם כולם.
אבל הלא קולמסם של הצדוקים עצמם ,ושנאתו הגלויה של יאזעפוס לכל העם אשר השיא עליהם גם עון מרד אשר לא הי׳ כלל ,הם עצמם לא ידעו דבר מהפרושים בכל זה, ולא הזכירו גם שמם בכל הדברים האלה, באשר לא לבד שהעם עצמו עשה כן, והפרושים ביחוד לא התערבו בכל זה, כי אם שכבר גם עלו מן הארץ, וראשי חכמי התורה הוכרחו כולם לעזוב את הארץ, וגם במקום גלותם רדפה אותם חרב הצדוקים ככל אשר יבואר לפנינו.
וכל זה לא רצה החכם גרעץ לא להבין ולא לדעת ,ויבוא ויבדה לו דברים אשר כל ענינם אינו כי אם להשחיר פניהם של ישראל, ולתת אותם קלסה בלאומים. ואמנם כי החכם גרעץ בשנאתו הגלויה לחכמי התורה לא הי׳ יכול לשכך חמתו בזה לבד ויתן אותם גם למורדים בארץ מולדתם ( (Landesverraterויאמר שם: "תאות הנקמה הכתה את הפרושים בסנורים עד כי גם מרדו בארץ מולדתם וחרפת עולם אשר לא תמחה יהי׳ זה על ראש הכתה הזאת.״ ולא הסתפק גרעץ גם בדבריו אלה בתוך סיפוריו כי אם שגם על מצח הפרק הזה כתב לו: Aufstand der Pharisaer gegen ihn, ihr Landesverrat(מו). וכל זה במקום שאין שם בהמקור־ם גם זכר מזה, ולא לבד שלא הוזכרו המעשים על שם הפרושים, בכל אשר עשה גרעץ, ולא לבד שאין זכר שם שהתערבו בכל זה גם הפרושים, כי אם שגם לא הוזכרו שם הפרושים כל עיקר, ובכל המעשים ההם אין שם בכל דברי יאזעפוס גם זכר מהפרושים, וכל דבריו אינם כי אם מהעם.
ואמנם כן לא לבד חכמי התורה אשר הם ביחוד דבר לא הי׳ להם בכל זה. כי אם שגם העם אשר כל המעשים ההם נעשו מהם ,הנה גם העם בכללו, כל מעשיהם הי׳ רק לטובת הארץ ולא הי׳ שם גם צל של לאנדעספערראט, ועשו מעשיהם בחכמה ודעת, עד שנתפלא על כשרון מעשיהם ויושר לבבם, ככל אשר יבואר. ועלינו לחקור לדעת זאת מי המה נגד עמם ולאומם, אם אבותינו הגדולים בימים ההם ,או מוציאי דבתם רעה בימינו אלה ,אשר יכו בחרפה על להיי לאומם וירשו לעצמם גם לקרוא זה בשם דברי ימי ישראל.
פרק ל״ג.
בדברי יאזעפוס XIII, 13, 5מיד אחרי מעשי אלכסנדר בבית המקדש, והריגת ששת אלפים מהעם על ידי בני נכר אשר הכינם מראש לזה ,מיד אחרי זה נאמר:
הערה (מו): נפלא הדבר לראות כי אחרי דברים כמתלהמים כאלה אשר בדה גרעץ על חכמי התורה וטובי העם ,מצא עוז בלבבו בנאטע 12לעשות עצמו כמתרעם על חוקרי העמים אשר הרשו להם לדבר תועה על הפרושים ,אבל מה יכלו חוקרי העמים לאמר עליהם ולא אמר הוא ,עד שלא נחה דעתו ויבדה עליהם גם עון אשמת .Landesverrat
