אלכסנדר ינאי וממשלת הצדוקים
רלו
ומהירושלמי הזה המדבר מיהודה בן טבאי ,ואשר גם אי אפשר שם שום טעות סופר שהרי כל ענין דברי הירושלמי הוא להוכיח מזה מי הי' הנשיא ,אם יהודה בן טבאי נשיא ושמעון בן שטח אב בית דין ,או להיפך.
מהירושלמי אשר כל הדברים שם אינם כי אם על יהודה בן טבאי ,ואין שם זכר מיהושע בן פרחיה ,יבוא קראכמאל־הזקן ויוכיח לנו כי בהכרח שב יהושע בן פרחיה מאלכסנדריא לירושלים עוד בימי יוחנן הורקנוס, ויאמר לנו: "וזכרו (ירושלמי סנהדרין פ"ו ה"ו) וכו׳ ובהכרח הי׳ זה עדיין בחיי יוחנן הורקנוס לפי שאלכסנדר ינאי לא השלים לעמו ולחכמים כי אם בסוף ימי ממשלתו על ידי שמעון בן שטח שהי׳ ראש הוועד בזמנו ודור שני ליהושע בן פרחיה." אבל הלא הדברים שם אינם כי אם על יהודה בן טבאי חבירו של שמעון בן שטח ,ודור שני ליהושע בן פרחיה.
ולא זכר קראכמאל גם במלה אחת כי הדברים שם הנם על יהודה בן טבאי ,ואינם ענין ליהושע בן פרחיה.
ודרכים כאלה קראו בשם חקירת חכמה ,ונכתבו לשם דברי ימי ישראל. ואמנם כי גם הברייתא הקדמונית בקדושין ד׳ ס"ו השתדל החכם קראכמאל־ הזקן לגזור אותה לגזרים בחזקת היד.
ואחרי שיאמר בראש דבריו שם עמוד 65:
"ונשוב לזכרון דברי יוחנן הורקנוס ,המאורע שכבר הרמזנו עליו שאירע לו עם הפרושים ושעל ידו הפך לבו לשנוא אותם וכו׳ ויש בזה הענין משנה נכון להציגה הנה והיא אחת מן המשניות ברייתות שהיו שוני ההלכות שונין אותן בקורות ישראל ובתולדות החכמים בצחות לשון עברי מאוחר וכו׳." ויעתיק לו את כל הברייתא במס׳ קדושין ד׳ ס״ו אשר כבר נתבארה לנו.
הנה בבואו לאמצע הברייתא הקדמונית הזאת ישים הדברים בסוגר, ויבתר אותם בתוך לבארם על ימי ינאי ויאמר:
"ויהרגו כל חכמי ישראל (פה נתערב מעשה אכזריותו של ינאי שעוד יסופר) והי׳ העולם שמם עד שבא שמעון בן שטח (בסוף ימי ינאי) וההזיר את התורה ליושנה (שהשפיל גאות הצדוקים וזרועם בסנהדרין וכמו שיבוא) עד הנה דברי הברייתא״ אלה דבריו.
ורק בדברי ימי ישראל אפשר לראות דרכים כאלה כי בלא ראיה של כלום ,ובלא חקירה כל עיקר ,ונגד מקורים ברורים ומפורסמים ,מתוך חפצו להפוך הדברים ,יגזור את המקור הגדול והמדויק הזה.
ואמנם כי גם יסתור את עצמו בנשימה אחת .ולא הבין את דבריו בעצמו. שהרי כל דבריו בזה הוא לאמר ולהוכיח כי לא לבד בריחתו של יהושע בן פרחיה לאלכסנדריא היתה בימי יוחנן ,כי אם שגם חזרתו משם לירושלים ,גם זה הי׳ בימי יוחנן הורקנוס ,וזה הוא תכלית כל דבריו.
ולפי זה בהכרח שהדברים בבבלי סוטה ד׳ מ״ז ,היו כולם בימי יוחנן הורקנוס ,אחרי שגם חזרת יהושע בן פרחיה היתה גם חיא כבר בימי יוחנן הורקנוס.
