אלכסנדר ינאי וממשלת הצדוקים
רלד
ואחרי אשר נתנו להדבר תואר כזה שאינו בא מתוך מתנגדי הצדוקים, ומוציאי הדבר לאור לא היו הכמי התורה ביחוד ,לא מצאו הצדוקים בזה מקום להקפיד ,אהרי אשר כל הדבר נונע רק לתלמוד תורה של תינוקות "ושיהיו התינוקות הולכים לבית הספר דהיינו להטיל חובה על האבות לשלוח את בניהם לבתי הספר ,ועוד בראשית ימי ילדותם "ומכניסין אותן כבן שש וכבן שבע". והדבר הזה אשר נעשה אז רק תקנה לתינוקות הקטנים ואשר הצדוקים לא הבינו בראשונה את האור והחיים לתורת ד׳ אשר יבוא עם זה. הדבר הזה העלה לבני ישראל אז את האור בכל מושבותיהם ,ראו שמעון בן שטח וכל חביריו הגדולים והכירו ,כי המתיונים־הצדוקים מלפני ימי החשמונאים, מראשית ימי יוסף בן טוביה עד ימיהם הם, מצאו בקעה לחדור אל תוכה רק במקום אשר רבו עמי הארץ.
ראו והכירו כי הסדר הישן ,אשר הי׳ נשען בעיקרו על האבות עצמם עד אשר נתגדלו הבנים ויהיו בני ט"ו ט"ז שנה ,אי אפשר עוד להביא טובה בעת רעה כזאת אשר הצדוקים שמו משטרם בארץ. ראו והכירו כי אם הי׳ זה מועיל וטוב בשעה שבני יהודה היו ישרים בלבותם ,לא יכיר מקומו בשעה כזו שהצדוקים יפרשו אולת ,ונערים בני ט"ז י"ז שנה כבר יצאו אל שוק החיים אשר לא ישובו משם עוד ,ואם הביאום אז לבית הספר היו נם בועטים ברבותיהם ויוצאים.
והוא לשון הברייתא שבפי רב שם: ״שבתחלה מי שיש לו אב וכו׳ התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים וכו׳ ועדין מי שיש לו אב הי׳ מעלו וכו׳ התקינו שיהיו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז ומי שהי׳ רבו כועס עליו מבעיט בו ויוצא(לט)."
ועל זה באה אז התקנה האהרונה מהם: ״שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש וכבן שבע.״ והנה יסדו בתי ספר בכל עיר ועיר ,ועל ידי זה גם יכלו לעשות חובה לשלחם לבית הספר באביב ימיהם בהיותם בני שש ושבע ולהתחנך שם על ברכי התורה בבתי הרבים ,ולבטל את חסרון ידיעת התורה בין בני עמי הארץ ,ולבלי לתת את המשחית לבוא אל בתיהם לנגוף.
להממשלה בהארץ עצמה וכבודה אשר היתה קשורה בזה ,אבל לא בנוגע להשימוש במקדש, בתור כחן גדול המשמש והנמצא שם יום יום בכלל וביום הכיפורים בפרט.
וינאי ביחוד הי׳ רוב ימיו חוץ לירושלים על שדה מלחמה ,עד שלפי דברי יאזעפוס אלטטי׳ XIII, 15, 3 הי׳ שם גם שלש שנים רצופות שלא הי' בירושלים, ושם 16, 5מבואר כי בסוף ימיו גם חלה שלש שנים רצופים.
ולא נמצא ששימש אחד מהחשמונאים ביום הכפורים ,בתור כהן גדול, זולתי יוחנן. וכל דבר כהונתם קיימו בפני העם רק במועד חג הסוכות בהיות אז שמחה כוללת לכל העם, ואך אז נמצא אותם במקדש ובעבודה ,והדברים ארוכים ויבוארו לנו במקומם, ועי׳ גם לפנינו בפרק ל"א.
הערה (לט): הכונה שזה בא אז ממילא שהכניסום בני ט״ז י״ז מפני שלא הי׳ הדבר במקומן ותינוקות קטנים לא הי׳ אפשר לשלוח בריתוק מקום ,ומזה בא בזמן יהושע בן גמלא ושטעון בן שטה שהי׳ מבעיט ברבו ויוצא.
