466
אלכסנדר ינאי וממשלת הצדוקים
שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים (בימי עזרא שאז היתה ירושלים לבדה עירם ויבואר במקומו) וכו׳ התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז ומי שהי׳ וכו׳ עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש וכבן שבע."
וכבר כתבו שם התוס׳ "הוא אותו (יהושע בן גמלא) דאמר רב יוסף (ביבמות ד׳ ס"א) תרקבא דדינרי עיילה ליה מרתא בת בייתוס לינאי המלך עד דאוקים ליהושע בן גמלא בכהני רברבי וצדיק גמור הי׳ כדאשכחן הכא וכו'".
ודבריהם צדקו מאד ,ובאמת כי הדבר הזה עצמו אשר נאמר כאן על יהושע בן גמלא נאמר בירושלמי כתובות ספ"ה על שמעון בן שטח ,ששניהם זמנם אחד בימי אלכסנדר ינאי ,ולשון הירושלמי שם:
"התקין שמעון בן שטח שלשה דברים שיהא אדם נושא ונותן בכתובת אשתו "ושיהיו התינוקות הולכים לבית הספר" והוא התקין וכו׳“.
וכבר כתב שם גם הקרבן עדה ״ושיהו תינוקות הולכין לבית הספר והא דאיתא בבבלי בבא בתרא שיהושע בן גמלא תיקן שיהו התינוקות הולכין לבית הספר יש לומר ששניהם תיקנו שבזמן אחד היו בימי ינאי המלך."
וכן הדבר ששניהם תיקנו ,רק ששמעון בן שטח עצמו בזמנו השתדל שיהי׳ הדבר נקרא על שם יהושע בן גמלא ויוצא על ידו ,בידעו כי עליו ועל מעשיו יביטו הצדוקים בעין של חשד ,לא כן על יהושע בן גמלא אשר לא הי׳ מראשי חכמי התורה ,ולא חשדוהו במעשים נגדם. וכן בא הדבר בספרי זכרונותיהם מהימים ההם על שם יהושע בן גמלא והן דברי רב בבבלי.
אבל בירושלמי שלא דברו מעצם הדבר הזה ,כי אם שחשבו שם את תקנותיו של שמעון בן שטח זו אחר זו ,מנו גם את זה ,בהיות באמת יסוד התקנה ממנו ,והוא הי׳ גם בזה רוח החיח באופנים(לח).
הערה (לח): ותמהון הוא לראות עד כמה לא חקרו החוקרים האחרונים על דרכי המעשים, עד כי מפני שראו ומצאו עוד כהן גדול בשם זה סמוך לימי החורבן באו ויתלו את כל כבוד המעשים האלה על יהושע בן גמלא האחרון אשר ימי כהונתו נופלים כבר בעצם ימי המהומות וימי המלחמה ימי החורבן. ולא ראו דברי יאזעפוס עליו כי הי' בין עוזרי רהב אוכלי עמם ,אשר הפשיטו עורם מעליחם ,ואשר הביאו את חורבן הארץ ,ויהי גם נגד רבן שמעון בן גמליאל ,וככל אשר יבואר במקומו לפנינו.
ואמנם כי לא שמו לב גם להדבר עצמו ,שהרי גם אלו הי׳ צדיק וישר ,לא הי' זה אפשר כלל ,כי ימי כהונתו נופלים שלש וארבע שנים לפני החורבן, כמעט בעצם ימי המלחמה.
ואלו גם נתקן אז כזאת ,לא הי׳ להדבר שורש כמעט בימי הטירוף ההם ,ואיך יאמר רב שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל ,והרי גם אם נתקן אז דבר כזה בערי ישראל ,לא יצא הדבר לאור, ולא נתפשט הדבר, ולא בא לידי מעשים קיימים ועומדים ,ולא היו יכולים להועיל כל מאומה שלא תשתכח תורה מישראל. אבל כל הדברים פשוטים ועל מקומם ,והוא יהושע בן גמלא הראשון שהי׳ בימי ינאי והוא הנזכר לחז״ל
ובא הדבר מפורש ביבמות שם ״תרקבא דדינרי עיילא ליה מרתא בת בייחום לינאי מלכא עד דמוקי ליה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי" והוא זה עצמו אשר בא גם מפורש בירושלמי שהי׳ התקנה בימי שמעון בן שטח שזמנם אחוד. ורבותינו בעלי התוס׳ כתבו ביבמות שם ״לאו היינו ינאי כ״ג דבפרק האומר בקדושין ד׳ ס״ו דאם כן לא היה מושיב אחר במקומו". אבל רבותינו לא הי׳ מלאכתם חקירת דברי הימים ,כי באמת לבד יוחנן כהן גדול (אבי ינאי) היו החשמונאים בשם כחן גדול רק בדרך רשמי ,בנוגע נגד העמים אשר ראו בשם זה את מושל הארץ ,ובנוגע