עיקר תוי"ט על בכורים ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה בכורים ב: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

.אין פירוש למשנה זו

(ב)

(א) (על המשנה) וגדוליהן אסורין כו'. עד ס"ה ותימא דבמ"ד פ"ט דתרומות תנן גדולי תרומה תרומה. וע"ע שהניח בצ"ע. ואיש אחד העיר לבבו בדברי הרב דמישב קושיא הזאת שכתב ד"ה וגדוליהם תערובות של כו' שזרעם וצמחו אותן הגדולים נמי אסורים כו'. א"כ הוא הדבר החמור דהרי שם נשנה המדומע גדוליהן חולין וחבלים נפלו בנעימים:

(ג)

(ב) (על הברטנורא) ובפ"ק דפאה משמע דאלו מדרבנן יש להם שיעור וכ"כ הר'מ דצריך להפריש אחד משישים. ולמ"ש בריש פאה בשם רש"י דשעור תרומה רמוזה בפסוקים. י, 'ל דה"ק דהתרומה יש להם שיעור מדרבנן בדרך אסמכתא אבל בכורים אין להם שיעור מדרבנן בדרך אסמכתא:

(ג) (על המשנה) ושלא בפני הבית. כ"ז נלמד בספרי פרשת קרח ופרשת ראה ועיין סוף שקלים (ולענין מע"ש בזה"ז עיין יו"ד סי' של"א. ב"ד):

(ד)

(ד) (על הברטנורא) ובירושלמי דכתיב וראשית כל בכורי כל וכ"ה (ביחזקאל מ"ד):

(ה) (על הברטנורא) וקרא גבי פסח כתיב ויליף לה כל פינות כו'. ותו בירושלמי הא דתימא כשאין עמהן קרבן אבל יש עמהן קרבן בלא כך טעון לינה מחמת הקרבן:

(ה)

(ו) (על המשנה) ושלא כו'. בירושלמי פ"ב דתרומות מנין שתרומת מעשר נטלת שלא מן המוקף. מכל מעשרותיכם אחד ביהודה אחד בגליל:

(ז) (על המשנה) כבכורים. כי, מאחר שהוא מפריש הבכורים ממקצת האילנות מספיק לו על שאר אילנות וזה ענין שלא מן המוקף. ואפשר בבכורים להפריש מן הטהור על הטמא אחר לקיטתן לפי שאינם מקבלים טומאה בעודם מחוברים לקרקע. הר"מ:

(ו)

(ח) (על המשנה) ולירק בדרך אחד. משום דגדל על כל מים כדאמר בר'ה די"ד ותבואה ואילנות גדלים על מי גשמים ואתרוג גדל על כל מים שמשקים אותו תמיד כירק. רש"י סוכה. דל"ט:

(ט) (על הברטנורא) פירוש השנה השלישית מונין לו לחניטתו. אבל מספר הג' שנים מונין משעת קליטתו כמפורש בריש ר"ה:

(י) (על המשנה) וברבעי. כמ"ד נטע רבעי:

(יא) (על הברטנורא) והר"מ פירש שאם נגמר בשביעית ונכנסת השמינית ועדיין האתרוג באילן אותו האתרוג הפקר כדין פירות שביעית וב' הפירושים בירושלמי:

(ז)

.אין פירוש למשנה זו

(ח)

(יב) (על הברטנורא) וכל הנך ג' דעות דתנאי הוא בחולין פ"ה ד"פ:

(ט)

(יג) (על המשנה) ואין שוחטין. איצטריך למתני ביר'ט. כי היכי דלא תטעה לומר דודאי טעון כיסוי ואפר כירה מוכן הוא לגביה אבל אינו ענין לשוה לחיה. (וכן אין חייבין עליו כרת דמ"י ב"ד) תוי"ט:

(יד) (על המשנה) ואין פודין. וכ"ש דאינו קרב לגבי המזבח ולהכי לא איצטריך למתני:

(י)

(טו) (על הברטנורא) כלומר דאלו כרת גופיה הא קמי שמיא גליא:

(טז) (על הברטנורא) וצ"ל דתני ליה אגב וע"ד שכתבתי לעיל:

(יא)

(יז) (על הברטנורא) ומש"ה הוא דתני לה בהך בבא והיה יכול לשנות בכל הבבות דשוה. וע"ע תוי"ט: