עין איה על ברכות א לז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · עין איה על ברכות · א · לז · >>

(ברכות ה ב): "א"ל אהאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא".

כי הגוף ברוב בני האדם יש בו עכירות ורע אלא שהנפש מרוממתו ומשמרתו, על כן אין לחוש על מה שמתבלה כדי שיהיה מתוקן לעתיד, כהתוך כסף בתוך כור. אבל רבי יוחנן ששופריה העידה על האור האלקי שהיה חופף גם כל גופו, שהיה גופו זך וטוב, ובו התעצמה הצורה השכלית בחמרו. על כן בכו על האי שופרא דבלי בעפרא. ואולי יש לומר דנקשר זה עם מה דאמרינן אדהכי והכי אמר ליה חביבין עליך יסורין, כי תכלית היסורין היא למרק את הגוף ולהפכו לטוב. על כן כשדברו והתבוננו על מעלת הגוף הטוב שרבי יוחנן נתברך בו, אמר ליה חביבין עליך יסורין למרק גם כן שיהיה גוף שלך בתכלית הזיכוך. ועל זה ענה אותו, לא הן ולא שכרן, כמו שכתבנו לעיל, שיותר היו רוצים לתקן הכל ע"י עבודתם הבחירית, מהתיקון שבא ע"י יסורין שהם מעשה שמים.


<< · עין איה על ברכות · א · לז · >>