עין איה על ברכות א לה

(ברכות ה:): "רבי יוחנן חלש, על לגביה רבי חנינא א"ל חביבין עליך יסורין? א"ל לא הן ולא שכרן!"

ראוי להבין בדברי קדשם באמרם "לא הן ולא שכרם". שלא אמרו זה חלילה כמבעטים ביסורין, אלא תוכן הדבר, לפי שתכלית יסורין של אהבה הוא, שמי שזכה לפניו ית' שיתעלה במעלות עליונות יותר מטבע יצירתו, מדכאו ביסורין כדי שע"י הזיכוך יזכה לאותן המעלות שאינם לפי טבעו, והנה זהו בתורת שכר טוב לטוב לפניו ית'. אבל הצדיקים הגדולים עבדי ד' באמת ותמים אינם רוצים בשום מעלה ויתרון כלל, כי אם מגמתם לעבוד את השי"ת עבודת עבד, ואפי' מתנה של השגה גדולה אינם רוצים, כי אם לזכות ביגיעתם בתורה, מפני שזו היא עבודת השי"ת. וכן העידו על קדוש ד' הגר"א ז"ל, שלא רצה בגילויים מן השמים, כי אם מה שיזכה ביגיעתו בתוה"ק. ע"כ אמרו לא הן ולא שכרן. משו"ה לא הן, משום שאינם רוצים בשכרן, לזכות שלא ביגיעתם בדרך עבודה, כי כל מגמתם שתהיה השגתם גופא באה בדרך עבודת עבד להשי"ת. על כן אמר לו "הב לי ידך", להורות שאתה רוצה להיות השלמות באה ע"י מעשי ידיך עצמם בעבודה, לא ההתעלות שע"י זיכוך היסורין שהוא מעשי שמים, ואין כאן עבודת עבד בפועל.

<< · עין איה על ברכות · א · לה · >>