עולם אחד/צה
פרק צה - שמונה מי יודע[עריכה]
דע כי גם בפיסקא זו השמינית שאמר המסדר "שמונה ימי מילה" - ראיתי שמפרשים על יום המילה בלבד, ולא כן היה רצון המסדר, כי אם על כל השמונה ימים. לכן לא אטה ימין ושמאל בכל דרכי פרד"ס מלפרש הפיסקא זו על כל השמונה ימים ולהעלות כולם בענין האחדות כפי אשר תראה בעז"ה.
- פשט
אמרו חז"ל במסכת נדה (סוף פ"ג דף ל"א ע"ב) וזה לשונם: "ומפני מה אמרה תורה מילה לשמונה, שלא יהיו כולם שמחים ואביו ואמו עצבים", עכ"ל. הנה לפניך מפורש טעם שמונה ימי מילה מפני האחדות שלא יהיה פירוד בין כולם ובין אביו ואמו, כי אם שיהיו כולם כאח"ד בשמחתם.
- רמז
איתא ברקנטי פרשת לך לך ומובא ביר"ג פרשת תזריע וזה לשונו:
- "מאי טעמא אמר הקב"ה ח' ימים במילה? מפני שהם שמונה קצוות באדם. ומאי ניהו? יד ימין ושמאל, רגל ימין ושמאל, ראש וגוף וברית מילה ואשתו שהיא בת זוגו דכתיב ודבק באשתו. הרי שמונה. ואלו ימי המילה כנגדם", עכ"ל.
הרי לפניך כי שמונה ימי מילה מורים על האחדות. והבן זה.
עוד תשוב תראה רמז אחר, כי מצאתי בספר הפליאה ענין שמונה ימי מילה שהם בסוד אמת במילוי כזה: אל"ף מ"ם תי"ו[1] - שיש בו שמונה אותיות, ונמצאים בהם אותיות ימול, עי"ש. ומובא גם כן ביר"ג על הפסוק (ויקרא יב, ג) "וביום השמיני ימול", עי"ש. וכבר הודעתיך למעלה באורך בענין אמ"ת שהוא אח"ד והבן.
- דרש
אמרו חז"ל (ויקרא רבה פרשה כ"ז, והוא בדף קצ"ז ע"ג בדפוס אמשטרדם) וזה לשונם:
- "ד"א והיה שבעת ימים תחת אמו וכו' משל למלך שנכנס למדינה וגזר ואמר כל אכסנין שיש כאן לא יראו פני עד שיראו פני המטרונה תחלה. כך אמר הקב"ה לא תביאו לפני קרבן עד שיעבור עליו שבת, שאין ז' ימים בלא שבת ואין מילה בלא שבת וכו'. משפט אדם - "וביום השמיני ימול", ומשפט בהמה - "וביום השמיני והלאה ירצה"", עכ"ל.
הרי לפניך טעם שמונה ימי מילה כדי שיראה פני מטרונה, שהוא שבת מלכתא, ואח"כ יראה פני המלך הקב"ה. הרי מפורש בחינת האחדות. ובאמת אומר שהבנתי מזה כמה מדרשי חז"ל שראיתי סומך להדדי מילה ושבת. הלא תראה במדרש קהלת (דף קי"ג ע"ב) על פסוק (קהלת יא, ב) "תן חלק לשבעה וגם לשמונה" שדרש על שבעה ימי שבת ושמנה ימי מילה, וכמו שאיתא בעירובין (עירובין מ, ב), עי"ש. והוסיף שם במדרש ואמר "דכתיב (מלכים א יח, מב) וישם פניו בין ברכיו וגו' - למה בין ברכיו אלא אמר לפני הקב"ה רבש"ע אפילו אין ביד בניך אלא זכות שתי מצות הללו - שבת ומילה, כדאי שתרחם עליהם", עכ"ל.
וכהנה רבות בזוהר ומדרשים. ומובנים עם האמור, שהם הולכים למקום אח"ד ודי בזה כאן ואי"ה יובאו באורך במק"א. ובפרט במדרש קהלת הנ"ל יש להאריך - ואין כאן מקומו.
- סוד
כי תראה מה שנמצא בכתבי יד מרן האר"י זלה"ה ומובא בטעמי מצות במצות מילה, וזה לשונו:
- "טעם היות מילה לשמונה ימים להורות על שבעה מלכין דלא אתקיימו עד בא מלך השמיני - הדר - ואתגליא חסד עילאה בפום אמה ואתבסמית נוקבא וכו' כי לא אתגלי חסד עילאה עד בא היסוד ומבסם לה לנוקבא", עכ"ל.
וכבר נודע טעם מלכין קדמאין דלא אתקיימו הוא מפני שלא היה בהם אחדות ודביקות ואיש לא ראה את פני אחיו. רק היו זה תחת זה - פני אחד כלפי אחור חבירו. ולכן מתו ונשברו בסוד (בראשית, לו) "וימת וימלוך תחתיו"[2] דייקא. ולכן התיקון היה בסוד שהם זה כנגד זה, ומכריע ביניהם. בסוד אהבה שבגימטריא אחד. וזהו סוד רשות היחיד, כי תחלה היו בסוד רשות הרבים. והדברים ידועים ומפורסמים בדברי הרב זלה"ה. וגם אנכי הרביתי אותיותי בעז"ה בדרוש האחד ועשרים מן החלק הראשון (מדרש לפירושים חלק א, כא), עי"ש ותשביע בצחצחות נפשך.
הנה לפניך מבואר כי שמונה ימי מילה הם בשביל האחדות. ודי בזה למשכיל.
עוד תדע כי על ידי כריתת הערלה מעשה הייחוד השלם בכל עשר ספירות. א - הוא כתר עליון. ח' - הם ח' מדות מחכמה עד יסוד, והן המה סוד שמונה ימי מילה. ד' - נוקבא דז"א. הרי אחד נשלם על ידי שמונה ימי מילה. ועיין זוהר תרומה (דף קל"ג ע"ב וקל"ד ע"א). וזהו סוד מאחז"ל (משנה, נדרים ג) "גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות", עכ"ל. ועיין שם עוד. ויש להאריך מאוד בדברים אלו. ואם בעל נפש אתה תבין מדעתך אחר שפתחתי לך פתח כחודו של מחט. והמשכיל יבין.
ודע עוד מ"ש יאיר נתיב בערך אברהם שמצא כתוב בשם המחבר שלכן מילה בח' להשלים ח' פעמים א"ל ח' פעמים א"ל שווה 248 ומספר אברה"ם, עי"ש. וכבר הודעתיך שסודו אח"ד. והבן גם זה.