עולם אחד/פב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק פב[עריכה]

גם על זה פקחתי עיני כדי שתזין ביותר מ"ש בפרק העבר, אציגה נא עמך מאמר אחד מחז"ל (יומא כב, ב) וזה לשונו:

"ארשב"נ ר' יונתן רמי, כתיב (הושע ב, א) והיה מספר בני ישראל כחול הים, וכתיב אשר לא ימד ולא יספר, ולא קשיא - כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום", עכ"ל.

ובזה נלאה יד כל המפרשים באמרם שהוא מן הנמנע שיתרבו עד אין מספר ברגע אחד כשעושין רצונו של מקום. וראיתי בספר נזר הקודש שמביא מה ששמע מאיזה חכם (בדף ס"ד ע"ב) וזה לשונו:

"דלאו למימרא שמיד בשעה שעושין רצונו של מקום מתרבים בפועל עד אין מספר, כי זה הוא מחוק הנמנע. אלא שאז כל אחד נעשה שקול לכמה אלף כענין שנאמר "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום" בהיות כל אחד כלול מכמה נצוצי קדושה. ולכן אף בהיותם מתי מספר - הם כחול הים אשר לא יספר", עכ"ל ממש.

וכן ראיתי למפרשים אחרים כולם לדבר אחד נתכוונו.

ואתה אחי בא ואראך איך שהם טועים מאוד. ונעלם מאתם מ"ש מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות וזה לשונו:

"כחול הים - פירש"י אלמא אית להו מנין, עכ"ל. ויש לדקדק לכאורה דהא קרא דתורה סותר זה דכתיב כחול הים אשר לא יספר וגו', דמשמע דלית מנין לחול. וי"ל כדלעיל דההוא קרא אינו מוכח דלית ליה מנין לחול אלא דמחמת ריבוי הסופר נמנע למנותו, כדמסיים ביה 'מרוב'", עכ"ל הרב המהרש"א ז"ל.

וגם בלא דבריו השכל מחייב כן, כי אין שום דבר גשמי שבעולם שיהיה שייך לומר עליו שאין לו מספר, רק ששייך לומר שאין ביד האדם לספרם. וקל להבין. וכמו שאחזו חז"ל בלשונם הנ"ל "כתיב והיה מספר בני ישראל כחול הים וכתיב וכו'" - הרי "כחול" הים סמכו חז"ל אל "והיה מספר". ומעתה ממילא אין בדבריהם ממש, שהרי גם אם כל אחד מישראל יהיה כלול מאלף ניצוצות או יותר - על כל פנים יש סוף למספרם, רק שאין ביד אדם למנותם, והרי הם דומים לחול הים ממש. ומכל שכן מה שמסיים נזר הקדש הנ"ל "הם כחול הים אשר לא יספר" עד כאן לשונו -- תמהני עליו איך נלכד בלשונו ומשנה לשון חז"ל שהעתיק בעצמו מתחלה ע"ש באמרם "כתיב והיה מספר בני ישראל כחול הים וכתיב וכו'" -- הרי שהקושיא היא על "כחול הים", ואיך בתוך כדי דבור שכח לשונם וכתב בהיפך - שארי ליה מאריה.


ואמנם ליישב הקושיא הנ"ל אומר אני שהוא הדבר אשר הודעתיך בפרק העבר, ולפיכך כשעושין רצונו של מקום הנה הם מתעלים ברגע אחד עד שמגיעים לסוד האחדות ממש, ואז אין להם מספר כלל, והבן כ"*. ויש אתי בעז"ה כמה עניינים נפלאים שם בחז"ל לפרש כל המאמרים דשם בעניינים אלו. ואי"ה בקונטרס עולם הפוך יבואר הכל על נכון.

ומעתה אחר שבארתי לך סוד אחדות הקב"ה ואחדות התורה ואחדות ישראל בדרך הנאות בעז"ה -- ממילא מבואר מאמר זוהר פרשת אחרי (ח"ג עג, א) "ג' דרגין אינון מתקשרין דא בדא. קב"ה אורייתא וישראל. וכל חד דרגא על דרגא סתים וגליא", עכ"ל.

ועיין בשל"ה בהקדמה הנקראת 'תולדות אדם' הנבנית על מאמר זה, עיין שם שהאריך הרחיב מדרשו מאוד.
ולפי דרכי הדבר פשוט שבחינת האחדות שלהם - מה שנכללים בסוד יו"ד שהוא סוד אות א - הוא נקרא "סתים", כי שם 'אין סוף' למספרם וכנ"ל. ובחינת ההתפשטות שלהם - מה שיש סוף אל המספר ההוא כמו שבארתי אצל כל אחד ואחד - בחינה זו נקרא "גליא", כי הוא מגולה מאחר שהוא בחינת התפשטות שיש להם מספר. והוא נכון. ולמשכילים יונעם.