ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קנו ב

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · קנו ב · >>

"בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת" (תהלים עד ו), צַדִּיק, סָרִיס – לולי הרי"ש היה דגש. כלם לא ישתנו בסמוך ובמוכרת ובכנוי: "וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ" (אסתר ו יד), "עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו" (בראשית מ ב). וכן עָרִיץ מזו הגזרה, כי לא נשתנה: עָרִיצִים. ושלמ"ד שלו אל"ף: "שַׂגִּיא כֹחַ" (איוב לז כג). ולנקבה כמו מן אַדִּיר – אַדִּירָה או אַדֶּרֶת, ומן שַׁלִּיט: שַׁלִּיטָה או שַׁלֶּטֶת.

פֵּעוֹל – אֵזוֹר, אֵזוֹב, אֵפוֹד. ונכתב הנח אשר אחר הצרי: "כִּי עֵירֹם אָנֹכִי" (בראשית ג י); "וְעֵרוֹם כִּסָּה בָגֶד" (יחזקאל יח טז), "בִּהְיוֹתֵךְ עֵרֹם וְעֶרְיָה" (יחזקאל טז כב), "כִּי עֵירֻמִּם הֵם" (בראשית ג ז) – אלו תאר, וכן השם: "וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל" (דברים כח מח). זה המשקל הוא אחד עם אשר הוא בשורק: פֵּעוּל – אֵהוּד, "בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם" (דברים לב כ), "אֵטוּן מִצְרָיִם" (משלי ז טז), "אֵבוּס בְּעָלָיו" (ישעיהו א ג), "בֵּית הָאֵסוּר" (ירמיהו לז טו). כלם שוים בסמוך ובמוכרת: "וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו" (ישעיהו ה כז), "אֵפוֹד בָּד" (ש"א ב יח). אבל "אִם יָלִין עַל אֲבוּסֶךָ" (איוב לט ט) אינו מזו הגזרה. ואפשר שיהיה מזו הגזרה וישתנה בכנוי לרוב התנועות ולא ישתנה בסמיכות, ואפשר כי כן ישתנה בקבוץ: אֱבוּסִים, אֱזוֹבִים, אֱפוֹדִים, אֱזוֹרִים. וכן אמר בעל השיר:^[1] "אֵיכָה אֱזוֹבֵי קִיר בְּיָם נִנְעָרוּ". ובדברי רז"ל: "אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה אֵשׁ, מַה יַּעֲשׂוּ אֵיפֹה אֱזוֹבֵי קִיר" (מועד קטן כה ב). וכן "עֵד אֱמוּנִים" (משלי יד ה) מן "בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם" (דברים לב כ), "וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו" (שופטים טו יד) מן אֵסוּר. ועֵרוֹם לא נשתנה בקבוץ: "כִּי עֵירֻמִּם הֵם" (בראשית ג ז), לקיים הנח, אף על פי שאיננו יסודי בו, אם היה בחירק שלא תפול היו"ד בקבוץ ובכנוי, או יהיה מן הדגושים כמו שכתבנו.

פּוֹעֹל – "בֵית חֹרוֹן" (יהושע יח יד).

פּוּעֵל – "וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם" (מ"ב ד ח), וסמיכות היחשׂ ממנו: "הַשּׁוּנַמִּית הַלָּז" (מ"ב ד כה). ובדגש: "וְאֵת אֻזֵּן שֶׁאֱרָה" (דה"א ז כד). ואפשר שיאמר במשקלו האחד מן כֻּסְּמִים (יחזקאל ד ט) – כֻּסֵּם, או יהיה מקובץ מן כֻּסֶּמֶת.

[שמות עם תוספת בסוף]

פּוֹעְלוּ – "עַזְרִיקָם בֹּכְרוּ" (דה"א ח לח). ואמר רבי יונה כי "תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א ב) הנכון בהם תֹּהְיוּ, בֹּהְיוּ.

פְּעוּלִי – יְהוּדִי, ולרבים יְהוּדִים, והנכון יְהוּדִיִּים, ולהקל נפל יו"ד-היחשׂ ברבים.

נימוקי רבי אליהו בחור

1. הוא רבי שלמה גבירו"ל בקוננו על רבי יקותיאל שנהרג שנת ת"ת לפרט.