ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קטז ב

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · קטז ב · >>

"וָאֹמַר חַלּ֣וֹתִי הִ֑יא" (תהלים עז יא), ובא מלעיל מפני המלה זעירא אשר בצדו. ויתכן שהוא מפעלי הכפל בשקל "חַנּוֹת" (תהלים עז י).^[1] "לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע" (דניאל ט כד) – האל"ף תמורת ה"א. "וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים" (הושע ו ט) – היו"ד תמורת ה"א.

העתידים, הצווי: גַּלֵּה בצרי, ובא "רַבֶּה צְבָאֲךָ וָצֵאָה" (שופטים ט כט) בסגול. גַּלּוּ מלרע, ובאו מלעיל: "עָ֤רוּ׀ עָ֑רוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ" (תהלים קלז ז), "לֵאמֹר הַ֔סּוּ" (נחמיה ח יא), ומשפטם מלרע, כמו "כַּלּ֥וּ מַעֲשֵׂיכֶם" (שמות ה יג), אלא שבאו כן מפני ההעמדה, ו"עָרוּ" הראשון בא מלעיל מפני השני. ובא שלם ביו"ד נראית: "דַּלְיוּ שֹׁקַיִם מִפִּסֵּחַ" (משלי כו ז), ולא נדגשה הלמ"ד. וכבר כתבנו בשלמים רבים שרפו להקל (לעיל נז ע"ב). גַּלִּי, גַּלֵּינָה.

אית"ן: אֲגַלֶּה – האל"ף בשוא-ופתח. ובא האל"ף בשוא-וסגול: "וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם" (ויקרא כו לג), "וְכָל אֲגַפָּיו אֱזָרֶה לְכָל רוּחַ" (יחזקאל יב יד), "הַשְּׁלִישִׁית לְכָל רוּחַ אֱזָרֶה" (יחזקאל ה יב). יְגַלֶּה, תְּגַלֶּה, נְגַלֶּה בסגול. וכן "לֹא תְגַלֵּ֑ה" (ויקרא יח) שבא בהפסק הוא בצרי. יְגַלּוּ, תְּגַלּוּ, תְּגַלֶּה, תְּגַלִּי, תְּגַלֶּינָה. ובחסרון: "גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה" (תהלים קיט יח), "חַל נָא אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ" (מ"א יג ו), "וַיְגַל אֵת מָסַךְ יְהוּדָה" (ישעיהו כב ח), "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ" (שמות לב יא), "וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל" (משלי כה ט), "וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ" (בראשית כד יט), "וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ" (בראשית לה טז), "יְצַו יְיָ אִתְּךָ" (דברים כח ח), "וַיְקַו לְמִשְׁפָּט" (ישעיהו ה ז) – כלם פתחין כמשפט. ובא "וַיְתָו עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר" (ש"א כא יד) קמץ. ובאה מלת "אֲרַיָּ֙וֶךְ֙ דִּמְעָתִי" (ישעיהו טז ט) בהראות למ"ד-הפעל והיא הוי"ו שהיא תמורת הה"א, והיו"ד תמורת הו"ו עי"ן-הפעל. והיה ראוי על המנהג היו"ד בשוא, אלא שבא כן לפאר הקריאה, והוא מלעיל בשני פשטין.

ושלא נזכר פֹעלו ממנו: גֻּלָּה, גֻּלֵּיתָ, גֻּלֵּיתִי, גֻּלּוּ, גֻּלִּיתֶם, גֻּלִּינוּ, גֻּלְּתָה, גֻּלֵּית, גֻּלִּיתֶן.

והבינוני ממנו: גֻּלֶּה בסגול, כמו "אֲשֶׁר זֹרֶה בָרַחַת" (ישעיהו ל כד), כן תאמר גֻּלֶּה, גֻּלִּים, גֻּלָּה, גֻּלּוֹת כמו שהוא בבנין נִפְעַל, העבר נִגְלָה בקמץ, והבינוני נִגְלֶה בסגול.

נימוקי רבי אליהו בחור

1. ולפי פירוש רש"י (רש"י על תהלים עז י) הוא שם דבר, כמו חולת שלי. ולא יתכן בדקדוק.