ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/סב ב
"הֲיֻקַּח מִגִּבּוֹר מַלְקוֹחַ" (ישעיהו מט כד), שהם מבנין הֻפְעַל, נאמר הִנְתִּין, הִלְקִיחַ מבנין הִפְעִיל, אף על פי שלא נמצאו, כי מהם לֻקחו. והנגיד רבי שמואל כתב כי אלה לֻקחו מן הקל.
ואם עי"ן-הפֹעל גרונית או רי"ש, תנקד פ"א-הפֹעל בחולם, כמו "וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם" (ויקרא ו כא), "טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף" (בראשית לז לג), "כִּי לֹא פֹרַשׁ" (במדבר טו לד), "כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם" (שמות יב לט), "זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת" (תהלים עז יח), ויחסר הנסמך ופירושו: זורמו מים מֵי עבות. ויש אומרים כי "זֹרְמוּ" מבנין פּוֹעֵל הנוסף, ופירושו: כי הֶעָבִים זרמו מים. וכן תאמר תֹּעַב, בֹּאַר, בֹּעַר, נֹאַץ בחולם, "מֹעֲכוּ שְׁדֵיהֶן" (יחזקאל כג ג), "דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים" (תהלים קיח יב). וכן יְתֹעַב, יְבֹאַר, יְנֹאַץ, "וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע" (ישעיהו טז י), וכן "כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן" (הושע יג ג), כי הצרי בו מקום פתח ומשפטו יְסוֹעַר בפתח. ועם החי"ת לא ישתנו, כמו "אֶת לֹא רֻחָמָה" (הושע א ח), "עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה" (ישעיהו נד יא), "יְרֻחַם יָתוֹם" (הושע יד ד), "וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי" (יחזקאל טז ד).
ומלת "הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת" (תהלים צד כ) מזה הטור, ופירושו הַיְחֻבַּר עִמְּךָ[1], ובהתחברו נפל הדגש להקל. והקמץ-חטף כמו השורק, כמו שהראיתיך.
ויש מלה מורכבת מזה הטור והטור השמיני שהוא הִתְפַּעֵל: "שְׁמִי מִנֹּאָץ" (ישעיהו נב ה), שהדגש בו לחסרון תי"ו הִתְפַּעֵל והראוי מִתְנֹאָץ, והוא מורכב מבינוני מהטור השמיני שהוא מִתְנָאֵץ ומהבינוני מהטור הזה שהוא נוֹאַץ. וסבת שני הטורים האלה בפירוש המלה הזאת, רוצה לומר: השם יתברך סבב להיות שמו נוֹאָץ בגוים, שהגוים ינאצוהו ויחללוהו. והוא יסבב זה בהגלות עמו ביניהם והם יעבדו אותו בגלות וייחדו את שמו והגוים יהרגום וישללום על יחוד השם. וזהו שאמר בראש הפסוק: "וְעַתָּה מַה לִּי פֹה נְאֻם יְיָ" (ישעיהו נב ה), רוצה לומר מה לי בגלות, כי שמי מחלל ומנואץ, ועמי לקח לא בכסף ולא במחיר, ויעבידום ויחללו את שמי עליהם, הנה שמי מִתְנָאֵץ ונוֹאָץ.
ומלת "אֵל נוּלְּדוּ לְהָרָפָא בְּגַת" (דה"א כ ח), קצת המדקדקים אמרו שהיא מורכבת מזה הטור ומהטור השני, והיה ראוי להיות נְיֻלְּדוּ. ולפי דעתי כי אין צורך, רק הוא כֻלו מבנין נִפְעַל, ובא הדגש תמורת הנח אשר במלת נוֹלְדוּ, נוֹדְעוּ, ואף על פי שנכתב בו הנח שהוא הו"ו, נבלע בדגש ובא הדגש תמורתו, כאשר אבאר לך בשער נחי הפ"א אם יעזרני צורי.
נימוקי רבי אליהו בחור
[עריכה]- ^ פירוש, לפי שהוא מבנין פֻּעַל, שלא יתחברו עמו הכנויים כי אם בזה הדרך, כמו שמבואר בשאר הכנויים (לעיל כח ע"א).