ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/נ ב
והו"ו, כמו "חָמַק עָבָר" (שה"ש ה, ו), "כָּרַע נָפַל שָׁכָב" (שופטים ה, כז), "אָשׁוּבָה אֶרְעֶה צֹאנְךָ אֶשְׁמֹר" (בראשית ל, לא), "אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל" (שמות טו, ט), "רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן" (שמות א, ב), "שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ" (חבקוק ג, יא), "מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים" (הושע ח, י) ורבים כמוהם.
והכ"ף, כמו "כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי" (ש"א טו, כג) – כְּחַטַּאת קסם; "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה" (משלי יז, כב) – כְּגֵהָה; "כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם" (ישעיהו כב, יח) – כְּכַדּור; "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר" (משלי יא, כב) – כְּנֶזֶם זהב באף חזיר; "עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה" (משלי כה, כח) – כְּעִיר פרוצה; "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה" (בראשית מט, ט) – כְּגוּר אריה; "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם" (בראשית מט, יד) – כַּחֲמוֹר; "כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם" (שמות יד, יג) – כַּאֲשֶׁר ראיתם; "תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ" (שמות לד, יח) – כַּאֲשֶׁר צויתך.[1]
והלמ"ד, כמו "וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלִַם" (מ"א ג, טו) – לִירוּשָׁלַיִם ורבים כמוהו, "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה" (בראשית לג, יז) – לסכות, והדומים לו רבים בתוספת ה"א בסוף, שתחסר הלמ"ד. ופעמים תבוא הלמ"ד על מלה נוספת ה"א, כמו "יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה" (תהלים ט, יח), "לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה וְלָאֲסֻפִּים שְׁנַיִם" (דה"א כו, יז). ובבראשית רבה: "וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" (בראשית כח, י) – תני רבי נחמיה, כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה, נותן לה ה"א בסופה – "סְדֹמָה" (בראשית י, יט), "שֵׂעִירָה" (בראשית לג, יד), "חָרָנָה" (בראשית כז, מג). והא כתיב "יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה", רבי אבא בר זבדא אמר: לדיוטא התחתונה של שאול (בראשית רבה סח ח). "וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׂרֵי גְדוּדִים הָיוּ בֶן שָׁאוּל" (ש"ב ד, ב) – לְבֶן שאול. "לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו" (ויקרא כא, ד) – לְבַעַל בעמיו. "לֵרָאוֹת פָּנָי" (ישעיהו א, יב) – לְפָנָי. "וְכֹל הֹלֵךְ בִּשְׁרִרוּת לִבּוֹ אָמְרוּ לֹא תָבוֹא עֲלֵיכֶם רָעָה" (ירמיהו כג, יז) – וּלְכֹל הולך, ולמ"ד "לִמְנַאֲצַי" שזכר בפסוק עומדת במקום שנים. "וְדָוִד הִגִּיד לֵאמֹר אֲחִיתֹפֶל בַּקֹּשְׁרִים" (ש"ב טו, לא) – וּלְדָוִד. "כָּל אֵלֶּה בְּנֵי מָכִיר אֲבִי גִלְעָד" (דה"א ב, כג), פירושו: כל אלה הערים, לִבְנֵי מכיר אבי גלעד.
והבי"ת: "אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו" (תהלים י, ד) – בְּכָל מזמותיו; "וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת" (במדבר יב, ח) – וּבְמַרְאֶה ולא בחידות; "מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד" (ירמיהו לא, ב) – בְּחֶסֶד, או מָשַׁכְתִּי לָךְ; "זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם יְמֵי עָנְיָהּ" (איכה א, ז) – בִּימֵי עניה;
נימוקי רבי אליהו בחור
[עריכה]- ^ א"א: ובמסורה, חמש כתיבן אשר וסבירן כאשר, וכן כתיבן כאשר וסבירן אשר.