ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/עה א
"בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים" (מלאכי ג, ט) – הצרי תמורת הדגש בנִגַּשׁ נִגַּשְׁתָּ נִגָּשִׁים.
נבח. העתידים – אֶנְבַּח יִנְבַּח. או בחסרון – אֶבַּח. יִבַּח. תִּבַּח. נִבַּח.
הצווי – אחר שלא מצאנוהו, ורוב חסרי הנו"ן לא יבא הצווי מהם בחסרון, אין הדבר ברור אם נאמר אותו בחסרון. ואפשר שנאמר אותו בחסרון – בַּח, בַּחוּ. כי הנה שרש "נפל" הצווי ממנו לא מצאנוהו במקרא חסר', ורז"ל נשתמשו בו בחסרון באמרם "פּוֹל תחתי לאוצר" (עבודה זרה עא א עי"ש), וכן משרש "נדר" אמרו "דור לי בחיי ראשך" (משנה סנהדרין ג ב). וכן יתכן לכל הדומים אחר שנמצאו שאר העתידים בחסרון נאמר גם הצווי בחסרון. אבל המקור בחסרון נו"ן ותוספת תי"ו לא נאמר אם לא מצאנוהו, לא נאמר מן "נפל" "פֶּלֶת" ומן "נדר" "דֶּרֶת" וכן השאר שאינם נמצאים.
והמקור מזה – נָבוֹחַ, ובאות השמוש – "לֹא יוּכְלוּ לִנְבֹּחַ" (ישעיהו נו, י).
נבט – אין בו בנין קל, וההִפְעִיל ממנו הִבִּיט כמו "הִגִּישׁ".
נבל – כמו "נגשׁ". והנִפְעַל ממנו מצאנו מלה קשה מעט והיא "וַנָּבֶל כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ" (ישעיהו סד, ה), ונפלה ממנו נו"ן השרש ומשפטו וַנִּנָּבֶל, ובהעדרה הוטלה תנועתה על נו"ן הנוספת כמשפט. ויש אומרים כי הוא מבנין הִפְעִיל, ומשפטה וַנָּבֶל בדגש ובא הנח תמורתו, כמו "וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד" (בראשית כה, כט).
נבע, נגהּ, נגח – כמו "נגשׁ". והמקור נָבוֹעַ נָגוֹהַּ נָגוֹחַ.
נגע – כמו "נגשׁ". והמקור נָגוֹע – "וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב); או גַּעַת – "לָגַעַת בָּךְ" (שמואל ב יד, י).
נגף – כמו "נגשׁ". והמקור "נָגֹף וְרָפוֹא" (ישעיהו יט, כב).
נגר – אין בו בנין הקל והנִפְעַל, והכבד בו כמו "נגשׁ".
נגשׁ – כבר ביארנוהו. וכן נגשׂ כמוהו. ובא באית"ן ממנו שלם – "וְכָל עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ" (ישעיהו נח, ג).
נדד נדב נדח נדר – כמו "נגשׁ". והמקור נָדוֹד נָדוֹב נָדוֹחַ נָדוֹר – "וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר" (דברים כג, כג), "לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן" (דברים כ, יט).
נדן – כמו "נגשׁ". והמקור נָדוֹן. ומלת "לֹא יָדוֹן רוּחִי" (בראשית ו, ג), הנח תמורת הדגש. ויש אומרים שהוא מנחי העי"ן.
נדף – כמו "נגשׁ". והמקור נָדוֹף. ובא ממנו אית"ן שלם. ושם הפעל מן הכבד – "כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף" (תהלים סח, ג)
נזד – אין בנין הקל ממנו. וההִפְעִיל ממנו בא "וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד" (בראשית כה, כט)