ספר יראים/תנא

סימן תנא (שעא)
מליחות. צוה הב"ה למלוח כל הקרב למזבח דכתיב בפ' ויקרא וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ותניא בת"כ ומייתי לה במנחות בהקומץ רבה (כ' א') אלו נאמר על כל קרבנך תקריב מלח שומע אני אפילו עצים ודם שנקראו קרבן ת"ל. מנחתך מה מנחה מיוחדת שאחרים באים לה לידי חובה אף כל שאחרים באים לה חובה יצאו עצים והדם שאין אחרים באין לה חובה אי מה קרבן מנחתך דבר המתיר אף כל דבר המתיר אביא הדם שמתיר ת"ל מעל מנחתך ולא מעל דמך אי מעל מנחתך יכול תהא כל המנחה כולה טעונה מלח ת"ל קרבן הקומץ טעון מלח ואין כל המנחה כולה טעונה מלח אין לי אלא קומץ מניין לרבות את כל קרבנות ת"ל עלי כל קרבנך תקריב מלח ארבה את הלבונה הבאה עם המנחה לבונה הבאה בפני עצמה לבונה הבאה עם לחם הפנים אימורי חטאת ואימורי אשם אימורי קדשי קדשים אימורי קדשים קלים איברי עולה ועולת העוף מניין ת"ל על כל קרבנך. במלח תמלח יכול תביננו פי' רבא בהקומץ רבה (כ"א א') יכול יתן בו טעם כבינה פי' מעט ת"ל במלח תמלח כיצד עושה מביא את האבר ונותן עליה מלח הופכו ונותן עליה מלח ומעלהו. תמלח יכול במי מלח ת"ל במלח. לא תשבית מלח הבא מלח שאינה שובתת ואי זו זו מלח סדומית ומנין שאם לא מצא מלח סדומית מביא מלח סקנדרית ת"ל תקריב ריבה. תקריב אפי' בשבת תקריב אפי' בטומאה ותנן בהקומץ רבה (י"ח א') לא יצק ולא בלל לא פתת לא מלח לא הניף לא הגיש כשר וטעמא דלא שנה עליו הכתוב לעכב.