ספר יראים/תנב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן תנב (שעב)
תנופות. יתברך שם יוצרנו נצח צוה לעשות תנופה בהני דתנן במנחות פ' כל המנחות באות מצה (מנחות ס"א א'} ואלו טעונין תנופה לוג שמן של מצורע ואשמו והבכורים כדברי ר"א בן יעקב ואיסורי שלמי יחיד וחזה ושוק שלהן אחד נשים ואחד אנשים בישראל אבל לא באחרים ושתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא עושה נותן שתי הלחם על שתי כבשים ומניח שתי ידיו מלמטה ומוליך ומביא ומעלה ומוריד שנאמר אשר הונף ואשר הורם התנופה היתה במזרח הגשה במערב ומנחת העומר ומנחת קנאות טעונות תנופה. מנא הני מילי בלוג שמן של מצורע ואשמו דכתיב בפ' זאת תהיה (ויקרא י"ד י"ב) ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אותו לאשם ואת לוג השמן ומניף אותם תנופת לפני ה' ותניא בת"כ ומייתי לה במנחות והניף אותם תנופה מלמד שטעונים תנופה כאחד ומניין שאם הניף זה בעצמו וזה בעצמו שיצא ת"ל והקריב אותו לאשם והניף יכול יניף ויחזור ויניף ת"ל תנופה ולא תנופות לפני ה' במזרח. והבכורים כדברי ראב"י דתניא ולקח הכהן הטנא מידך לימד על הבכורים שטעונים תנופה דברי ראב"י מ"ט דראב"י גמר יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן הטנא מידך וכתיב התם ידיו תביאנה מה כאן כהן דכתיב ולקח הכהן אף להלן כהן מה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד מכניס ידו תחת (ידי) הבעלים ומניף פי' תחת יד בעלים כדתנן בביכורים (פ"ג מ"ו) הבעלים אוחזים בשפתות הסל וכהן מכניס ידו תחת הסל ומניף אבל אינו אומר שיתן הכהן ידו תחת הבעלים ממש. דא"כ הוי חציצה בין ידו לסל ואמרינן במנחות. בפ' שתי מדות (מנחות צ"ד א') דאין תנופה בחבורים פי' בקרבן שנתחברו עליו רבים משום דלא אפשר למינף כולהו בהדי הדדי הוי ליה חציצה אלמא חציצה פוסלת בתנופות. אימורי שלמי יחיד דכתיב (ויקרא ז' ל') את החלב על החזה יביאנו להניף וגו' וחזה ושוק שלהם דכתיב בחזה ושוק של שלמים בפ' צו את אהרן את חזה התנופה ואת שוק התרומה ותניא בכל המנחות באות מצה (ס"ב א') כיצד עושה מניח אימורים על פס יד בעלים וחזה ושוק עליהם מכניס ידו תחת יד בעלים ומניף תחת יד בעלים פי' סמוך להם. ושתי הלחם ושתי כבשי עצרת המובאים בחג השבועות דכתיב בפ' אמור אל הכהנים ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרונים וכתיב ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים וכתיב והניף הכהן אותם על לחם הבכורים תנופה לפני ה' על שני כבשים ותניא בפרק כל המנחות באות (ס"ב א') והניף הכהן אותם על לחם הבכורים תנופה יכול יניח כבשים על הלחם ת"ל על שני כבשים אי על שני כבשים יכול לחם על גבי כבשים ת"ל על להם הבכורים נשתקל הכתוב ואיני יודע אם לחם על גבי כבשים אם כבשים על גבי לחם מה מצינו בכל מקום לחם למעלה אף כאן לחם למעלה היכא אמר רב פפא במילואים ר' יוסי בן המשולם אומר כבשים למעלה ומה אני מקיים על שני כבשים להוציא שבעה חנניא בן חכינאי אומר שתי הלחם בין יריכותיהם של כבשים ומניף ונמצא שמקיים שני מקראות הללו לחם על גבי כבשים וכבשים על גבי לחם יאמר רבי לפני מלך בשר ודם אינם עושין כן לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה עושין אלא מניח זה בצד זה ומניף והא בעינן על (רבי) לטעמיה דאמר על בסמוך. מנחת העומר דכתיב בפ' אמור אל הכהנים והניף את העומר לפני ה' לרצונכם. מנחת קנאות היא מנחת סוטה כתיב בה בפ' נשא ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאות והניף את המנחה לפני ה' ותניא בסוטה פ"ג (י"ט א') היה נוטל את מנחתה מתוך כפיפה מצרית ונותנה לכלי שרת ונותנה על ידה וכהן מכניס ידו תחת ידה ומניפה תנופה בכהן בהדיא כתיב ולקח הכהן והניף בבעלים אתיא יד יד משלמים ובשלמים כבר פירשנוהו למעלה.