ספר יראים/קכו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן קכו (רסג)
לא תלין פעולת שכיר. ויראת ותקיים אשר צוה בקדושים תהיו לא תלין פעולת שכיר עד הבקר זה שכיר יום. ועל שכיר לילה הזהיר בפ' כי תצא למלחמה לא תעשוק שביר עני ואביון מאחיך או מגרך בארצך אשר בשעריך ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש. ותניא בב"מ בהמקבל (ק"י ב') מנין לשכיר יום שגובה כל הלילה, ת"ל לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר. מנין לשכיר לילה שגובה כל היום ת"ל ביומו תתן שכרו לא תבא עליו ואיפוך אנא שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף. ותניא, ממשמע שנאמר לא תלין פעולת שכיר איני יודע שהוא עד הבקר ומה ת"ל עד הבקר מלמד שאינו עובר עליו אלא בקר ראשון בלבד מכאן ואילך מאי אמר רב עובר על בל תשהה. מאי קרא אמר רב יוסף אל תאמר לרעך. אמרינן בהמקבל שכיר יום גובה כל הלילה שביר לילה גובה כל היום, שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום. פירש שביר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום. דקיימא לן כשמואל בדיני ואיהו מפרש לה הכי (קי"א א') ותנן שכיר אדם בהמה וכלים יש בהם משום ביומו תתן שכרו. וטעמא מפרש בגמרא דתניא מנין לרבות בהמה וכלים ת"ל בארצך כל שבארצך ואעפ"י שזה המקרא בשכיר לילה נפקא לן התם בגזרה שוה דשכיר שכיר. בת"כ תניא אין לי אלא שכיר אדם, בהמה וכלים וקרקעות מנין ת"ל לא תלין פעולת שביר פעולת כל דבר, ותנן אימתי בזמן שתבעו אבל לא תבעו אינו עובר עליו המחהו אצל חנוני אצל שלחני אינו עובר עליו ותניא כדתניא (קי"ב א') לא תלין פעולת שכיר יכול אפילו לא תבעו ת"ל אתך לדעתך יכול אעפ"י שאין לו ת"ל אתך הוא שיש אתך יבול אפילו המחהו אצל חנוני ואצל שלחני ת"ל אתך ולא שהמחהו אצל שלחני ואצל חנוני. ובעי מיניה מרב ששת קבלנות עובר עליו בלא תלין ואמר רב ששת עובר דשם דשכירות (עליו).