ספר יצירה ד ה
פרק א · פרק ב · פרק ג · פרק ד · פרק ה · פרק ו
<< |ספר יצירה · פרק ד · משנה ה| >>
המליך אות ב' וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה, וצר בו שבתי בעולם, ושבת בשנה, ופה בנפש:
מפרשים
גר"א
שבע ולא שמונה. שלא תחשוב בינה ג"כ בכלל אע"ג דדינין מינה מתערין מ"מ בעצמה היא רחמים פשוטים, וכן שבע ולא שש שלא תוציא מלכות מהן כמ"ש בפ"א:
בחון בהם וכו'. כמ"ש הכל בפ"א (מ"ד) כי חכמה בחסד ובינה בגבורה כידוע, ובחסד ובנבורה ת"ת ומלכות ד' אותיות השם שבהן כלולין כל ז"ת כי נצח אתקשר בחסד והוד בגבורה וגוף וברית חדא הוא תלת כלילין בתלת. וכאן כתיב וחקור בהם כי כאן מותר החקירה בבינה כידוע:
פרי יצחק
שבע כפולות בג"ד כפר"ת שבע ולא שש שבע ולא שמונה וכו'. ר"ל בעל ספר יצירה בא לפרש מ"ש מתחילה והיכל הקודש מכוון באמצע שלא תטעה לומר שהיכל הקודש מכוון באמצע קאי על עצם המלכות דז"א סוד עטרה של ברית קודש לכך אמר שבע ולא שש כי העטרה אינה בחשבון בפני עצמה כי היא אינה מדה בפני עצמה רק היא מכללות כולם דלית לה מגרמה כלום ע"כ היא נכללת בששה קצוות ולא בפני עצמה. וג"כ שלא יאמר שהיכל הקודש מכוון באמצע קאי ג"כ על הבינה שנה"י שלה מתפשטים בתוך פנימות הששה קצוות דז"א והוה היא כנקודה עצמית הפנימית אשר ממנה יוצאים הששה קצוות והיא שביעית להם שאע"פ שהיא למעלה היא באמצע מאחר שהיא פנימית להם איתפשטת בהם וזהו מכוון באמצע והיא היכל הקודש שהיא היכל לחכמה הנקראת קודש וכמ"ש כי ידוע עיקר התפשטות בינה בששה קצוות דז"א הוא מלכות שלה סוד התבונה שמקומה בנה"י דבינה ומלכות היא נקראת בשם היכל גי' שם אדני שבמלכות לכך אמר שבע ולא שמונה כי כשתחשוב הבינה עם שבע כפולות שהם בז' ספירות התחתונות עם מלכות נוקבא דז"א שהם מתהפכים מרחמים לדין ומדין לרחמים אז יהיה שמונה. אבל כדי שלא תאמר מעיקרא דדינא פירכא יהיה באמת שמונה עם בינה או לא נחשוב רק שבע עם בינה ולא עם מלכות נוקבא דז"א לכן חזר ואמר אח"כ בחון בהם וחקור בהם וכו', ר"ל בחון בהם שהוא מלשון ה' צדיק יבחן הנאמר בתהלים (תהילים י״א:ה׳) שהוא יבחן ביסורים מצד הדין שיש בהם בז' ספירות בנין העולם ובבינה אין בה דין רק רחמים גדולים שאינם מתהפכים מרחמים לדין ומדין לרחמים ואין שייך בה האותיות הכפולות המשתמשות בדגש ורפה שהם מרמזים על דין ורחמים שיש בהם. ומ"מ כדי שלא תאמר באמת בבינה ג"כ יש בה דין מפני שהיא קו הגבורה לכך אמר ג"כ וחקור בהם ר"ל כי בשבע הכפולות יש בהם חקירה ז' חקירות בסוד כי שאל נא לימים ראשונים למקצה השמים ועד קצה השמים בז' ספירות התחתונות מותר אתה לשאול לדבר מהם אבל בג' ראשונות שלח תשלח את האם ממחשבתך למשאל אלא ואת הבנים תקח לך כמ"ש בזוהר פ' יתרו דף צ"ג ע"א ע"ש א"כ מאחר שאפילו בבינה צריך אתה לשלח מחשבתך ממנה למשאל לדבר בה א"כ דבר שנעלם מחשבה לדבר בו איך יכול לומר בו דבר מה שיש בו דין ורחמים אלא הכל הוא דבר פשוט הנעלם שהכל הוא אור פשוט רחמים גדולים:
והעמד דבר על בוריו וחושב יוצר על מכונו. זה מבואר ע"פ מ"ש במשנה ד' דפ' א' שאמר שם כמו כאן וע"ש מ"ש ותבין היטב כאן: