ספר חסידים/ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ו. לא תענה מכלל מצות לא תעשה. אסור לומר דבר מגונה מחבירו שלא בפניו, כל דבר שאם היה שומע אותו היה כועס עליו. דכתיב "תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי". אבל אם עבר עבירות והוכיחו בסתר ולא קיבל אז מותר להוכיחו ברבים במעשיו הרעים בין בפניו בין שלא בפניו.