ספר חסידים ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ספר חסידים · ד · >>

ד. ומעשה בחסיד אחד שהיה יושב בבית החופה ושמע אחד מן המשוררים במחולות, היה מזכיר את יי' בשירו, והיה אותו חסיד מנדהו על כל פעם ופעם.

וגם שדים אינם מזכירים שם שמים לבטלה כדאיתא במגילה. ולחוש דילמא שד הוא. גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה.